היי לכולם.
אני כותב כאן בעיקר כדי לפרוק דברים שאני מחזיק בבטן יום יום ולא יכול לשתף עם אף אחד.
אני רוצה להיות שמח , רוצה להיות משוחרר , רוצה להרגיש ערך עצמי גבוה ואהבה עצמית כמו כולם , נמאס לי להרגיש נחות וחסר ערך , אבל אני לאט לאט משלים עם המצב שאני אצטרך ללמוד לחיות עם התחושות האלה כי זה האופי שלי , לא משנה מה יהיה טוב אני לא אצליח לשמוח , פשוט לא אצליח , תמיד ארגיש נחות מכולם , אפס ליד כולם , חסר יכולות ליד כולם.
אז אני יודע שיגידו פה שאני אפסיק להשוות את עצמי לאחרים , אז שוב , לא משנה כמה אני אנסה להלחם בתחושות האלה של להשוות את עצמי לאחרים אני לא מצליח לנצח את המחשבות האלה.
אני בנאדם עם חברים , שמדברים איתי שאני בקשר טוב עם כולם , אבל זה לא שווה כלום כשאתה לא מצליח לאהוב את עצמך , מי שלא אוהב את עצמו ושלא מעריך את עצמו לא יכול להתקדם וכנראה זה מה שימנע ממני בכל החיים להתקדם , פשוט דימוי עצמי נמוך ורגשי נחיתות כל כך חזקים שאני לא יכול לנצח אותם והם ישארו לנצח בראש שלי.
אני מתאר לעצמי בראש כבר איך ייראו החיים שלי בעוד כמה שנים ואני בעיקר חושב על איך אני בולע כמה כדורי ציאניד וגומר את זה כי מה שווה לחיות שאני רודף אחרי הזנב של עצמי? מה שווה לחיות כשאני יודע שהסיכוי שלי למצוא מישהי בחיים כל כך נמוך? שאני מרגיש שונה כל כך מכולם! כשאני יודע שאני לא מספיק גברי ויפה בשביל הבחורות שאני רוצה? (אני חי בסביבה שכל החברים שלי הם גברים גברים..) אז להיות היחיד שהוא לא כזה פשוט שובר אותי.. אני גם רוצה להרגיש ככה , רוצה להרגיש טוב.. וואלה נמאס כבר לחיות נשבע לכם , מלחמה יומיומית שלא מביאה אותי לשום מקום..
פשוט צריך להשלים עם המצב וללמוד לחיות איתו במקום להילחם בו ולחכות שאני ימות כבר.. מקווה שזה יקרה בהקדם , יש פשוט אנשים שהחיים לא מתאימים להם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות