ש לי שכן בגילי ואני והוא איך שנולדנו היינו ביחד, גדלנו ביחד בכל מובן אפשרי ויש לנו קשר של אחים לכל דבר! אני מספרת לו הכל והוא לי, הוא מגן עלי כל פעם שרע לי ואני כל יום אצלם בבית (לא מגזימה) ואמא שלו היא כמו אמא שנייה שלי שדואגת לי והכל ואני אוהבת אותה כמו אמא! המשפחה שלו משני הצדדים מכירים אותו כל כך טוב. סבתא שלו הייתה בחדר לידה שלי כשנולדתי ואני הולכת איתו למשפחה שלו ואני מדברת איתם חופשי והכל.. אנחנו כיתה ט' ויש לו אח כיתה י"א ואני מכירה אותו גם מגיל 0 אבל תמיד זה היה כאילו האח הגדול של אח שלי ובחופש הגדול אני והוא התקרבנו נורא, עכשיו אני מדברת על הילד הגדול: כאילו אני מוצאת את עצמי רוב הזמן איתו ולא עם הילד שבגילי, כשאני אצלם אז הוא בא אליי ומחבק אותי מאחורה, אני והוא תמיד בחדר שלו לבד וצוחקים ומדברים ולפעמים רואים סרטים, אנחנו יוצאים לסיבובים בשכונות אז הוא יושב על ספסל בגינה ואני יושבת עליו, הוא כל הזמן מקרב אליי את הראש (כמו לפני נשיקה) ואז אני צוחקת ואנחנו ממשיכים כרגיל.. נגיד אתמול בערב הייתי אצלו ואז ההורים שלי וההורים שלו הלכו לאן שהוא (שכחתי להגיד ההורים שלנו חברים טובים ) ואני נשארתי לד עם אחותי הקטנה שנרדמה והוא היה לבד בבית כי אחים שלו לא היו בבית אז הוא היה אצלי והיה כל כך כיף ומצחיק! אופ אני חושבת שאני מחבבת אותו, אולי אוהבת? סליחה שאני חופרת אבל אני חייבת עזרה ובכוונה סיפרתי את כל זה שתבינו קצת את הרקע, מה אתם חושבים שקורה ביננו? ואם זה בסדר המערכת יחסים הזאת? למרות הקשר שלי עם המשפחה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025