אני כל כך רוצה להפוך את הקשר שלנו לקשר אינטימי, אבל אני לא יודע איך...

היי,
שמתי לב שכשאני מנסה להסביר על בעיה שיש לי אני נוטה לכתוב יותר מדי אז הפעם אשתדל לקצר כמה שיותר (אני בספק שאצליח :)), אחרי בדיקה של מה שכתבתי אני רואה שנכשלתי נחרצות - מצטער על החפירה הארוכה ומקווה שתוכלו לעזור לי.
יש לי בעיה ואני אשמח לקבל עליה עזרה.

מאז שאני זוכר את עצמי הייתי ילד ביישן, זה התבטא בזה שהתביישתי מהדודים שלי וכשגדלתי התביישתי לדבר עם מבוגרים, הבעיה הזאת נוצרה בעיקר בסוף הבית ספר היסודי. בתקופה ההיא התחילו כל הקשרים של הבנים עם הבנות ואני לא ידעתי אם אני אמור ללכת לדבר עם הבנות או לא לעשות כלום. מאז הסתגרתי בבית בין המחשב והטלוויזיה וקשרים עם בנות כמעט לא היו קיימים. עד לא מזמן הייתי דיי בסדר עם המצב הזה, הוא הפריע לי קצת אבל לא בצורה דרסטית. בעיקר מתחילת השנה התחלתי לשים לב למצב החברתי שלי, לזה שהייתי קרוב לאוויר, לא שמו לב אליי יותר מדי והקשר שלי עם בנות שאף ל-0, לא הייתי מדבר עם בנות וגם אם כן הן היו יוזמות את זה והייתי מסיים שיחות דיי מהר, אף פעם לא הגעתי למצב של שיחת נפש עם בת.

בעקבות המצב הזה הלכתי למין טיפול ששם עזרו לי לפתח ביטחון עצמי (הדימוי העצמי שלי שאף ל-0 ולא חשבתי שאוכל לדבר עם בת בכלל, תמיד פחדתי מזה ונרתעתי מקשר עם בנות), הטיפול הזה עזר לי גם בפיתוח של ביטחון עצמי וגם דימוי עצמי והיום אני יכול לעשות דברים שלפני שנתיים רק חלמתי לעשות אותם (אל תחשבו שהמצב שלי בשמיים אבל הוא כן השתפר).

הבעיה שלי מתחילה מהתקופה האחרונה, בפעם הראשונה התחלתי לפתח קשר יותר קרוב עם בת וזה מאוד קשה לי כי עד עכשיו חייתי בבועה משל עצמי. הייתי סגור בבית ולא פיתחתי קשרים או מערכות יחסים עם בנות אחרות ואני לא ממש יודע איך להתנהל.

באחד מהשיעורים בבית הספר הייתה שיחה משותפת של כולם ושנינו צחקנו בדיוק מאותו הדבר ומאז שעבר הזמן צחקנו שוב ושוב ויצא מצב ששנינו ישבנו אחד ליד השני (זה דבר שהוא מטורף בשבילי, זה לא שאני עכשיו מרגיש עם עצמי כמו מלך, אני יותר מופתע ושמח מהמצב הזה כי פעם לא חשבתי שמצב כזה יוכל להיות אפשרי. שבת תדבר איתי? תשב לידי? תצחק ממני? פחחחחחחחחחחחחחחחחחח).

ישבנו אחד ליד השני וצחקנו יותר ויותר ושמתי לב שיש לנו כימיה משותפת ושהיינו דיי מתאימים. היא ילדה יפה, חכמה ומצחיקה ואנחנו מאוד דומים. היא גרסת הבת ואני גרסת הבן של אותו בן אדם. אנחנו צוחקים מאותם הדברים וחושבים אותם מחשבות אז הרבה יותר קל לי לדבר איתה עם אנחנו צוחקים ביחד.

הבעיה הרצינית היא לפתח את הקשר לצורה אינטימית יותר, אני ילד ביישן שתמיד היה ביישן וקשה לי מאוד להגיע למצבים אינטימיים כי אני לא ממש יודע איך לעשות את זה. תחומי עניין תמיד היו בעיה בשבילי כי חייתי בבועה של עצמי ולא הייתי מעורב "בעולם החיצוני" יותר מדי. הייתי סגור בבית ולא התנסיתי בכל הקטע הזה של הדיבור. אני חושב שהיא גם בקטע שלי כי כמו שכבר רשמתי אנחנו דיי אותו הבן אדם. אני רוצה לקדם את הקשר ולדבר איתה יותר ואני שם לב שגם היא רוצה את אותו הדבר - אני רוצה לדבר איתה אבל אני לא יודע על מה או איך, אין לי תחומי עניין שאני יכול להרגיש נוח לדבר עליהם ואני לא יכול סתם להגיד לה לבוא לדבר איתי כי אני אוכל לדבר איתה רק על בית ספר או משהו שמשותף לשנינו (אין כלום :(...).

אני מאוד רוצה לפתח את הקשר ואני חושב שגם היא ולשם שינוי אני רוצה לדבר איתה במקום לחכות שהיא תעשה משהו. אני פשוט לא יודע איך כי אין לנו תחומי עניין משותפים.

יש לכם עצות?