טוב אז אני כותבת פה דיי בשביל לפרוק את מה שיש על הלב ולראות אולי מישהו יאיר את עיניי במקרה...
אני אתחיל בזה שאני לגמרי יודעת שיש עוד אנשים כמוני ואני לא היחידה וגם קראתי פה וחוץ מזה אני לא לחוצה על זה או ממהרת-
אני עוד מעט מתגייסת, רוב התיכון הייתי מלאה וגם כמעט לא יצאתי לבלות מכל מיני סיבות, לקראת אמצע יב נפתחתי והתחלתי לצאת ומאז אני הרבה פחות ביישנית. אין לי חבר, לא היה לי וגם אף פעם לא התנשקתי... אני יוצאת הרבה עם חברות ובסופי שבוע אבל אף פעם לא מתחילים איתי. לחברות שלי או שיש חבר או שכן יוצא להן לדבר עם בנים וכן ליצור אינטראקציה איתם (הודעות וכאלה...) וזה הדבר שהכי חסר לי. לא דחוף לי להכנס למערכת יחסים ואני גם לא מחפשת סתם סטוצים, אבל מאוד חסר לי לדבר עם בנים (שהם לא ידידים שלי...) ואולי כן שיצא מזה משהו...
אומרים לי חברים שאני יפה ונראת טוב, אבל בנושא הזה יש לי חוסר בטחון. תמיד כשאני יוצאת אני מרגישה יפה ואני משקיעה בעצמי אבל כשבסופו של דבר אני תמיד באותו המצב ואין לי את האינטראקציה הזאת, זה פוגע לי בבטחון העצמי ואני חושבת לעצמי - רגע, אם אומרים לי כאלה דברים, איך זה שאני ככה לבד? - לא רע לי לבד, אבל כן לפעמים זה חסר לי הדיבור הזה וההתרגשות, בעבר היו לי מעט מאוד קטעים כאלה וזה היה נחמד ומרגש וזה חסר לי מאוד..
אני מאוד מעניינת, מצחיקה, שטותניקית ו"מיוחדת" מה שנקרא, מלאת אישיות ותחומי עיניין... אמנם החוסר הזה כן משפיע לי על הבטחון העצמי אבל אני תמיד יוצאת ומדברת, צוחקת ומשתתפת בשיחה ובאמת מנסה להיות אני, כי זה בסופו של דבר מה שאני רוצה שיראו, לא מישהי אחרת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות