אני רוקדת בלט קלאסי מכיתה ב' ועד עכשיו.כל הזמן עבדתי מאוד קשה על היציבות ועל חוזק השרירים עד שלפני בערך שנתיים המאמנת הרשתה לי לעלות על נעלי פוינט.
מבחינתי זה היה השיא, ועכשיו אני בין המצטיינות בחוג.
אבל לא יודעת... בשנה שנתיים האחרונות אני מרגישה שאני לא מאה אחוז שלמה.
כאילו אין לי כבר את הריגוש הזה והלימודים השנה בכיתה י"א מאוד מתישים. אני מוצאת את עצמי חוזרת מאוד מאוחר הביתה ואני צריכה לחזור לאימון למשך שעה, לפעמים אחרי שהרוב הולכות.
אני מתאמנת גם המון שעות בשבוע וקשה לי לשלב את זה עם הלימודים והלחץ אז דיברתי אתמול עם ההורים שלי שאני שוקלת לפרוש ואז הם ישר "לא, מה פתאום" "השקעת כל כך הרבה ואת זורקת את זה לפח" את האמת שהרגשתי יותר רע ממה שהרגשתי קודם, כי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי והסברתי להם שאין לי זמן לזה ושאני בלחץ מהלימודים . ואז הם נותנים לי דוגמאות על ילדים של חברים שלהם שהם גם תלמידים מצטיינים בבית ספר וגם ספורטאים מצטיינים וזה שוב גורם לי להרגיש רע ואין לי פשוט מילה נגדם.
הם תמיד שולטים עליי ואני עושה מה שהם רוצים. אבל באמת שאני לא יכולה...
וגם הם אמרו שלא נעים להם מהמאמנת ואמרתי שאני אקנה לה מתנה או משהו ואז היה השיא של הויכוח: אמא שלי אמרה לי ללכת לחדר כעונש ואמרה לי לחשוב שוב מה אני עושה עם עצמי כי היא לא מרוצה מהתנדנדות שלי לאחרונה.
אני חייבת לציין שגם בחודש האחרון לא הגעתי הרבה לאימונים גם בגלל תקופת מבחנים וגם בגלל שנפצעתי ברגל.
מה אני יכולה לעשות??????? בבקשה תעזרו לי.
אני מותשת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות