היי בחיים לא רשמתי משהו כזה אבל אני עובדת עצות וזקוקה לדעה שונה.
אני וחבר שלי כבר שנתיים ביחד ואנחנו באותו גיל (בני 20) הכרנו כחודש לפני שהתגייסתי והוא התגייס חודש אחרי. הוא האהבה הראשונה שלי ובעצם עברתי את הצבא איתו. לפני שבועים השתחררתי מהצבא והוא קצין לכן נשאר לו עוד שנתיים. אני לא מתלוננת שאני רואה אותו פעם בשבוע אפילו שבועיים כי זאת הייתה הזוגיות שלנו בעצם כל השנתיים האלו. אני בן אדם מאוד אקטיבי, אוהבת לצאת הרבה לעשות כושר ולפני תקופה התחלתי לעבוד משרה מלאה שדורשת ממני הרבה שעות מהיום יום. מצד שני, הוא יותר טיפוס פילוסופי וביתי. אני מבינה שהוא חוזר אחרי שבוע ארוך בבסיס הוא רוצה לנוח בבית וליהיות איתי ועם המשפחה שלו אבל לי זה מאוד קשה. בנוסף לכך המשפחה והחברים שלי כל הזמן אומרים לי שהוא מבטל אותי ואת הדעות שלי וגורם לי להיות יותר "עייפה" ממה שאני. בחודשים האחרונים התחלתי לחשוב על עניין של פרידה ושאני צריכה מישהו שהוא יותר בוגר ובעל שמחת חיים כמו שלי. והעניין הכי גרוע לדעתי שאני כבר לא נמשכת אליו כמו בהתחלה אלה רק אהבה ונוחות אליו. דיברנו כמה פעמים והסברתי לו מה אני מרגישה שזה חנק ותסכול אבל עדיין אנחנו ממשיכים כי אני פשוט לא יודעת איך להסביר לו שזה לא "זה" יותר.. זקוקה נואשות לעצה מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025