אני אתחיל מההתחלה כדי שתבינו... אני הקטנה בבית ויש לפני עוד אחות שגדולה ממני בשנה וחצי (שאר האחים לא חשובים כרגע). אני ואחותי היינו תמיד ביחד ז"א היינו אחיות וחברות טובות מאוד. היא שקטה כזאת ואני ההפך הגמור אז תמיד התנהגתי כאילו אני אחותה הגדולה וזה מה שחיזק את הקשר הרגשי שלי אליה. היא מבחינתה נתנה לי תמיד עידוד על הכל והייתה מעין פסיכולוגית בשבילי. הבעיה התחילה כשחבר שלה הציע לה נישואים והיא נענתה בחיוב. אין לי בעיה עם זה... להפך, אני שמחה בשבילה ( למרות שגיל עשרים זה צעיר מדי לטעמי ) הבעיה שהיא הפכה להיות הסיוט הכי גדול שקרה לי...היא מתייחסת אלי רק אם היא צריכה ממני משהו או אם היא רוצה לשפוך משהו מהלב החוצה ואין לה מישהו אחר חוץ ממני. אני מבינה אותה שהיא בריגושים והכל אבל זה הפך להיות ניצול מכוער שלה כלפיי.
שאלתי היא האם להפסיק להיות האחות שתמיד הייתי בשבילה אפילו שזה יפגע בי רגשית? או שיש לכם משהו להציע... כל דבר.
( אגב, אני והיא גרות יחד עד שהיא תעבור לגור עם חבר שלה שזה עוד כמה חודשים עד שהבית שלהם יתפנה....)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025