אני די חברותית. כשאני פוגשת אנשים חדשים אין לי בעיה לקשור שיחה ולהתיידד. הבעיה היא בבית הספר. היו לי שלוש חברות טובות, יש שעברנו בית ספר והן מצאו להן חברות אחרות ואני נשארתי לבד. יש לי משפחה מדהימה וכיתה מגובשת אבל אפילו לא חברה אמיתית אחת. אין לי עם מי לדבר בהפסקות. הבנות בכיתה שלי מאוד מגובשות ונוהגות להזמין את כל הבנות בכיתה אליהן או לקבוע ללכת יחד למקום כלשהו ואני באה תמיד ומנסה להתחבר איתן אבל אני איכשהו תמיד נשארת בחוץ. פעם אחת המורות שלנו אמרה שבכל כיתה יש ילד שאין לו חברים, אפילו פה. כולם מיד אמרו שאין סיכוי שיש כאן ילד ללא חברים ושכאן זה אחרת. לא זמן טוב במיוחד לפרוץ בווידוי דרמטי מול כולם נכון? אני מנסה לדבר אבל תמיד יש לי את התחושה החזקה הזאת שאני סתם מתערבת, שאני נדחפת לעניינים שלא שלי. לפעמים אני לא עוקבת או לא מבינה על מה השיחה ולפעמים יש לי קול חלש מידי או שכולן כל כך שקועות בשיחה ואף אחת לא עונה לי. כך נוצר מצב שאין לי עם מי לדבר בהפסקות, אין לי עם מי לשבת באוטובוסים בטיולים או עם מי ללכת למקומות בילוי אחרי הלימודים. לפעמים אני עדיין מעט כועסת על החברות שהיו לי על כך שהן כבר לא חברות שלי אבל מי אני שאקבע להן עם מי להיות? אני אפילו לא בטוחה שכדאי לי לשלוח את השאלה הזאת לאינטרנט.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025