אח שלי עשה 12 שנות לימוד, שירות צבאי מלא, עשה תואר ראשון ושני (לא אפרט אותם כדי לשמור על פרטיות) והוא מובטל 4 שנים בגלל שתי סיבות, אפרט, תואר השני שלו לא רלוונטי לשוק (אני אומר את זה מתוך התרשמות אישית ושל פסיכולוגית תעסוקתית ששאלתי את דעתה בעניין) וקישורים בין אישיים נמוכים(בגדול הוא בן אדם מדהים) .
אני חייב לציין שאלו הדעות שלי בלבד.
אני וההורים כל הזמן מנסים להעיר את צומת ליבו בנושא ולהציע לו פתרונות שנראים לכולם הגיוניים כמו הסבת מקצוע, שינוי גישה לחיפוש עבודה ולכוון אותו לחיים עצמאיים.
זו תקופה ארוכה שהוא דוחה כל הצעה כי לטענתו אנחנו חופרים לו ומציקים לו, כאשר הוא לא מבין את העובדה שהיא, סליחה על הביטוי, פאקינג בגיל 30 ואין לו כלום בחיים(גם לא בת זוג). הוא כל הזמן מקטין ראש ומדבר כמו ילד קטן ולפעמים אני מרגיש שאני יותר בוגר ממנו באופי.
היו ויש ימים שבגלל שוויכוחים שלנו לגבי המצב הוא הולך להסתגר בחדר ולא רוצה לדבר עם אף אחד, יש גם ימים שאפילו בלי הוויכוחים זה קורה.
אני יודע שהוא מיואש, אני יודע! 12 שנה למד, 5.5 שנים לימודים אקדמיים וכל הדברים האלו נזרקו לפח אחרי תקופה ארוכה שהוא מחפש עבודה.
כיום הוא מתפרנס מעבודות זמניות ומחפש עבודות שמתאימות יותר למשוחררי צבא ולאנשים שאין להם תעודת בגרות כמו מזכיר(אדמיניסטרציה), רכז פרויקטים(הקמה ופירוק של אירועים) ואיש לוגיסטיקה(מלקט).
נמאס לי, נשבר לי. אני לא רוצה לראות אותו ככה. ההורים שלי אומרים לי לדאוג לעצמי בלבד אבל אני לא יכול! הוא אח שלי והדבר האחרון שאני יעשה זה לנטוש אותו. אני יכול להציק לו, לקלל אותו ולריב איתו אבל הוא תמיד יהיה אח שלי.
אני נותן לו כל פתרון שבעולם והוא מסרב לו. הצעתי לו לעבור לחו"ל, וויתר. הצעתי לו הסבה מקצועית, וויתר. הצעתי לו להפסיק לדבר עם חברות כוח האדם הנצלניות, וויתר.
אין מצב בעולם שאני יאבד את התקווה עליו. הייאוש כובש אותו מיום ליום ומירמור חוגג.
לצערי נגמרו לי ולהורים העצות. כל דבר הוא מסרב ולא רוצה לשמוע.
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות