אני לפעמים תוהה למה בעצם הגעתי לעולם. אין לי שום דבר שאני יכול להתגאות בו. האופי שלי דפוק,אני סגור,רגיש ונפגע מהכל,לא מצליח להתמודד עם החיים והכל נראה מידה אחת מעלי.
אני לא יודע מה זה חיבוק מבת, לא זכיתי להכיר בחורה בגלל שאני בלי בטחון,קשה לי אי אפשר להגיד לאחד כמוני"תאזור אומץ ותתחיל עם בנות" או להיות עצמאי.. זה גדול עלי כל זה ואני לא יודע איך להתמודד עם זה.... נמאס לי מהאופי שלי שאני לא מסוגל לעשות שום דבר לבד ואם אני עושה משהו לבד אני רק סובל ממנו... נמאס לי להיות זקוק לעזרה מאחרים,כמה עזרה אפשר לקבל?למה אני לא מסתדר כבר ונהיה כמו גבר אמיתי ועושה הכל לבד?! למה הכל כ"כ קשה לי כשכולם עובדים לומדים ועושים ה-כ-ל ואני יושב ומפחד מהכל....
אני אפילו חושב שאם יתמזל מזלי ואני אכיר מישהי אין לי מושג איך זה עובד. איך לי מושג מה הדעות שלי בדייטים,על מראה חיצוני של בחורות,אני באמת לא יודע מה הטעם שלי... זה ממש דפוק. אני לא יודע מי משלם בדייט ראשון אם בכלל רק אחד משלם
אני לא יודע מה זה חברים כי אני סגור וגם למישהו סגור מותר להתבכיין ומזל שיש את האתר הזה...
אני לא רוצה יותר לרשום על כמה שאני לא מסוגל ולא יודע לעשות כ-ל-ו-ם בחיים שלי אז נותר לי לקוות שיש פה אנשים שלא יצחקו עלי ויעזרו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות