אוקיי אני אנסה שיהיה הכי קצר וקולע שאפשר. בגיל 16 הכרתי בבית הספר את האקס שהיה איתי 3 שנים , היה לנו קשר קצת דפוק כי הוא היה ממש ממש ילד התנהג כמו אחד שלא יודע איך להתנהל בזוגיות!! אבל עם הזמן הכל התאזן ולמרות כל החרא היינו מאוהבים בטירוף. נפרדנו ביוזמתי בגלל שזה כבר היה לעוס מידי.. 3 שנים מרכזיות מהחיים שלי הייתי רק איתו. אחרי שנפרדנו נשארנו בקשר אבל תמיד תמיד האשמתי אותו בכל החרא שעברנו, כי בתחילת הקשר הוא עשה ים טעויות וכשאני אומרת ים באמת שאין להסביר כמה. ועקב הטעויות האלה הייתי (מעצם היותי שתלטנית בטירוף) אפשר להגיד מסרסת אותו כזה.. דאגתי שיהיה נורא ממושמע. לא בכוונה רעה! פשוט קצת נטרתי טינה למה שהיה.. מפה לשם עברה שנה ומשהו עוד מעט שנתיים מאז, שבשנתיים האלה נשארנו בקשר המשכנו להיפגש לדבר להתמזמז וגם לעבור הלאה. לי היה חבר ולו חברה, אבל בסופו של דבר תמיד חזרנו לקשר. הוא גם היה נורא תלותי בי כל דבר טיפה קשה שהוא היה עובר הוא היה מדבר איתי, אפילו שהייתה לו חברה.. הפואנטה!! לפני כמה ימים עקב שיחה עם חבר משותף באמת שפתאום נפל לי האסימון שהייתי ממש רעה אליו, ממש יש לי רגשות אשם. תמיד הצדקתי את עצמי בגלל שהוא היה ילד זין אז הגיע לו! ממש לא, הייתי יכולה לקום וללכת אם סבלתי אבח לא להתנהג אליו ככה.. בקיצור יש לנו המון חברים משותפים ואנחנו נפגשים במון, וחשבתי באמת לגשת אליו ולהתנצל על כל מה שהיה.. כי כמו שכבר אמרתי תמיד הייתי מטיחה בו כמה שאני המושלמת בקשר והוא כל החרא. מה דעתכם? או שזה מיותר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025