גיליתי שכל החברות שלי שקרניות, צבועות ושאי אפשר לסמוך עליהן

לאחרונה גיליתי שכל החברות שלי שקרניות , צבועות ושאי אפשר לסמוך עליהן , נשארתי חברה שלהן ועד היום לא אמרתי לאף אחת מהן את האמת בפנים . יש מין חבורה כזאת של שישה בנות , אליה הייתי שייכת עד לסוף שנה שעברה .... ברגע האמת של חלות החדרים בטיול השנתי הן נטשו אותי , במהלך כל הטיול הייתי לבד , בלי אף אחת לצחקק איתה ... מאז אני לא מרבה להסתובב איתן .יש לי שני חברות שאני לא אוהבת להסתובב איתן כי הן עושות שטויות ולא מדברות לעיניין [ בלשון המעטה ] , ישנן עוד שתי בנות ... צבועות טילים ... בחיים אי אפשר לסמוך עליהן... מכירים את זה שאתן אומרות למישהו משהו ואחר כך מתחרטות על זה? ככה זה איתן .... אני לא יכולה להגיד להן כלום!! מלבד הבנות הללו הייתה לי חברה קרובה , ממש כמו אחות... למרות שלפעמים היה נדמה לי שאני לא יכולה לספר לה כלום כי היא אטומה , לא מקשיבה לי וכל הזמן מתלוננת על הבעיות שלה אבל למרות זאת הסתדרנו די טוב .היא הייתה היחידה שאני אוהבת את א היא הייתה בין היחידות שבאמת פרקתי אצליהן , היחידה שבאמת הייתי באה אליה ברגעי משבר.... השנה קרתה בנינו מריבה קטנה שבסוף התפוצצה , היה לנו מין סכסוך קטן ולא דיברנו במשך שבע שבועיים ובמהלך השבועיים האלה היא התקרבה לילד הזה שאני הכי אוהבת א... בשנה שעברה אהבתי אותו וגם היא , ויתרתי לה עליו ואז כשהיא לא הייתה מעוניינת בו יותר התקרבתי אליו וגם סיפרתי לה על הרגשות שלי כלפיו .... מאז היא הייתה עוזרת לי , היא היחידה שלא הייתי מקנאה כשהייתה מתקרבת אליו , אל א , היא הייתה היחידה שסמכתי עליה בעיניה עצומות , לפחות ככה חשבתי... שהיא בחיים לא תבגוד... שהיא בחיים לא תאכזב אותי... אז במריבה הקטנטנה הזאת , בסיכסוך הזה , היא הספיקה להתקרב אליו.... ואיך שלא? להתאהב בו .... אני לא יודעת עד כמה היא אוהבת אותו כמוני , כי יש לה תקופות שהיא "מאוהבת" בחמישה אנשים בבת אחת ואילו לי יש רגשות לבן אדם אחד ספציפי כבר שנתיים... בכל מקרה אחר השבועיים האלה ניסיתי לגשר בנינו ואז הכל התפוצץ עליי!! היא אמרה לי שהיא אוהבת את א מלא זמן עוד משנה שעברה ... תאמת? אני כועסת . אני מאוכזבת . אני שבורה . אני יכולה להתמודד עם עוד בת שאוהבת אותו . אבל לא אותה הבת . לא אותה אחות . לא אותה ילדה שנתתי לה את הלב שלי . שהייתי מוכנה לתת לה הכל . המשפט שמהדהד לי עד עכשיו בראש זה המשפט שלה "אהבתי אותו עוד לפנייך , סתם שיקרתי לעצמי ולך כדי לא לפגוע בך , הייתי חברה של ***** למרות שאני אוהבת את א . כל זה היה משחק . גם הדמעות זה סתם " איך זה יכול להיות ? האם בן אדם יכול לחתוך ב"משחק"? האם בן אדם יכול להיות בדיכאון סתם ממשהו? האם בן אדם יכול להתפרץ בבכי סתם ? במשחק? כדי לא לפגוע בי? אני לא מאמינה לזה !!!בולשיט!!!! תגידי!! תגידי שאת אוהבת אותו!!שהספקת להתאהב בו בשבוע וחצי הזה!! למה לשקר לי ? למה להכאיב לי? למה המשחק הזה? אם זה לא מספיק היא סיפרה לכל הכיתה על זה . כן כן .חצי מהכיתה באה לתחקר אותי מה קורה איתי והכל .. כאילו שאני לא יודעת שהיא זאת ששלחה אותם.... אז עכשיו אני יכולה להגדיר את עצמי : מנודה חברתית. לא משנה מה תגידו אני ארגיש בודדה . אני מתחילה להידרדר בלימודים , אני כועסת על עצמי , אין לי כוח לכלום , אני מרגישה שבורה והבטחון שלי יורד לרצפה . אני כל היום בוכה ואין לי את מי לשתף.... אני כבר לא יודעת מה לעשות ..האם אני צריכה לשכוח אותו ? או אותה ? מה אני צריכה לעשות?