אז ככה, זימנו את אמא שלי לשיחה ואמרו לה שמתחילת שנה אני לא לומדת, מבריזה משיעורים לא מכינה שב והמבחנים שלי לא בעננים..
היתה לי שיחה והרגשתי באמת הבנה ושאני יכולה לצאת מזה, אני מוכנה להתאמץ ולהראות לכולם שהשתפרתי.
הבעיה היא שאמא שלי דיברה איתי בבית, היא צעקה ובכתה ואמרה שאני מאכזבת אותה כל פעם מחדש, שאני פוגעת בה הכי הרבה בעולם מכל האנשים ושנמאס לה מהשקרים שלי והמעילה באמון. יש לציין שהיה איתי סיפור גדול שנה שעברה על שמועות וסיפרו לה דברים מאכזבים עליי שרובם לא נכונים, מה שגרם לשבירה וסדק במערכת יחסים שלנו וגרם לה להתאכזב ממני ובעקבות זה לעבור איתי לעיר חדשה.
היא שאלה אותי מה את רוצה לעשות? לעבור לאבא שלך? לפנימייה? היה לה מבט חודר כזה בעיניים כאילו היא מנסה לשכנע אותי לעזוב.
היא היתה נראית מיואשת ומאוכזבת כל כך, אבל לא בקטע רגיל והורי אלא חמור מזה.
יש לי חבר, אני אוהבת אותו הכי הרבה בעולם, בלעדיו היתי קמה והולכת לאבא שלי
לא כי בא לי לגור איתו אלא כי כל התחושה שעלתה לי מהשיחה היא שהיא מסלקת אותי מהבית.
יש עוד שבועיים אסיפת הורים ואני מקוה שיחול שיפור עד אז ויספרו לה את זה. אבל מה לעשות? לעזוב בכל זאת? איך אצליח לספק את החבר בלי לצאת מהבית (היא לא תיתן לי) ואיך לרכוש מחדש את אמונה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות