האם רוח סבי ביקרה אותי בקידוש?

שלום לכולם,
לפני שאני מתחילה לספר את הסיפור שלי חשוב לי לציין כמה דברים.
קודם כל אני אף פעם לא האמנתי ברוחות, שדים, מלאכים ומה שביניהם.
סבי נפטר לפני שלוש שנים, סבתי האלמנה נשארה בודדה בביתה, וכמשפחה הכנו פינת הזכרה לסבי, שנמצא סמוך לשולחן הנרות שאנחנו מדליקים בימי שישי.
אז ככה, לפני כשעה חזרתי מקידוש עם משפחתי בבית סבתי, כהרגלנו בכל יום שישי.
מאז מותו, בשולחן הארוחה תמיד יש את הכיסא הריק של סבי במקום שתמיד ישב כהרגל כאלו הוא איתנו בקידוש כמו תמיד.
בהתחלה הכל רגיל, קידשנו, בירכנו, אכלנו ושתינו וישבו לדבר ולספר על מה שעבר עלינו במהלך השבוע.
אחותי בת ה 13 סיפרה שחלמה על סבי שלוקח אותה אל הים, וכאשר הם נכנסים אל המים הם נסחפים בעוצמה וטובעים, כולנו היינו בשוק.. לא ידענו למה אחותי חלמה על כך ולמה דווקא על חלום מסוג כזה, המסמל מוות.
הרגשתי צורך עז לקום ולפנות לסבא שלי, התקדמתי אל עבר פינת ההזכרה כאלו אין בי שליטה על רגליי, הרגשתי חובה לקום ולדבר איתו, לספר לו, לשאול אותו למה דווקא כך נגלה מול אחותי.
שמתי לך שבעודי מסתכלת על תמונתו בפינה שמיועדת לו בבית הנרות של שישי כבו, לא ייחסתי לזה חשיבות בכלל והמשכתי להסתכל על התמונה, בעוד שדמעות מציפות את עיניי, ואין לי יכולת לדבר, הרגשתי חניקה בגרון, כאלו אני לא מסוגלת לדבר והדמעות שלא יצאו לי החוצה חנקו אותי מבפנים.
ואז הגיע הליטוף.. הליטוף בשיער כמו הליטוף של סבי, נבהלתי נורא, לא הבנתי מה זה, זה היה כל כך ברור, כאלו באמת סבי מלטף אותי בשיער ברגע זה.
התמקדתי בדמותו המחייכת בתמונה והרגשתי עוד ליטוף ואז עוד אחד, כאלו שהוא מנחם אותי ומבקש ממני לא לבכות.
ואז הרגשתי משיכה חזקה בחולצה שלי, כאלו דמות מסויימת מחזיקה לי את החולצה ומושכת בכוח, והדבר האחרון שהרגשתי היו הנשימות שלו, כנראה שלו.
הרגשתי שהוא עומד מולי ונושם עליי, פשוטו כמשמעו, פשוט נושם עליי, וליטוף אחרון בפנים, בלחי.
מאוד פחדתי להישאר שם, עזבתי את פינת ההזכרה וחזרתי אל השולחן, סיפרתי הכל למשפחתי וראיתי שחולצתי קרועה באותו מקום שהרגשתי את המשיכה.
וכשעמדתי לשתות קצת מים בשביל להירגע, הכוס נשברה..
אין לי מה לומר על זה, זה באמת יכול להיות סבא שלי?
מישהו עבר משהו כזה או משהו בסגנון?
הגעגוע עושה את שלו... אני מפחדת לחשוב שסבא שלי ביקר אותי בצורה כזאת בקידוש...