בזמן שהיינו ביחד, היא הייתה עם בחור אחר

אני לא יודע כ"כ מאיפה להתחיל את זה, אבל קצת רקע אולי יעזור
לפני שנתיים, שרק התגייסתי, נפרדתי מהחברה הקודמת שלי. זה פחות משנה מה קרה שם ומה הוביל לזה, אבל הפרידה הזו גרמה לי לסמוך פחות על אנשים והמסקנה העיקרית שלקחתי משם היתה שאני לא רוצה קשר רציני עם אף אחת.

לפני שמונה חודשים הגיעה ליחידה ששירתתי בה חיילת חדשה.
היה לנו קשר טוב, הרגשתי שאפשר לסמוך עליה ותמיד דיברנו פתוח. במשך כל שלושת החודשים הראשונים שעברו מאז שהגיעה היא לא הסתירה לרגע שהיא רוצה שהקשר בינינו יהיה יותר רציני אבל לא רציתי(גם בגלל הקשר הקודם וגם בגלל שלא רציתי קשר עם מישהי מהבסיס).היא ידעה על כל מה שקרה לי ותמיד היא אמרה שאיתה זה יהיה אחרת.

לפני חמישה חודשים חבר משותף מהיחידה הזמין אותנו ליום הולדת שלו ודיברנו כל הערב
בסוף אותו לילה, אחרי המון מחשבות, חצי ליטר בירה והידיעה שאני יוצא לדחיית שירות בקרוב, החלטתי לתת לזה צ'אנס והתנשקנו

התחלנו לצאת והקשר התקדם מהר מאד
היינו ביחד בערך 4 חודשים עד שבסוף שיחה שגרתית בטלפון (לפני 3 שבועות בערך) היא זרקה לאוויר "אה כן,זה נגמר."
לא הייתי מוכן לקבל "זה נגמר" בלי לדעת למה אז נלחמתי והוצאתי ממנה את כל האמת החוצה.

במשך כל התקופה שהיינו ביחד, היא היתה ביחד עם עוד בחור(בחור ישיבה דתי, שומר נגיעה). את כל מה שהיא לא יכלה לקבל ממנו, החל בקרבה פיזית וחיבוק חם ועד סקס, היא קיבלה ממני. הוא גילה את זה ובלי לחשוב פעמיים היא זרקה אותי כמו סמרטוט ישן.

מה שקרה לפני שנתיים חזר על עצמו, הפעם בתסריט חולני עוד יותר
הרגשתי משהו מתרסק בפנים. הרגשתי חסר אונים.

מאז עברו 3 שבועות.
3 שבועות שאני מסתובב כמו זומבי. בלי הברק שהיה לי בעיניים, בלי השמחת חיים שלי, כאילו כיבו אותי.
3 שבועות שהנפש בוכה ואף אחד לא רואה או שומע
3 שבועות שאני מנסה לשכנע את עצמי שמחר אני אקום בבוקר והכל יהיה בסדר, ומגלה שזה לא קורה
3 שבועות שהמשפחה והחברים רואים שעובר עליי משהו אבל בטוחים שאני אצא מזה לבד
3 שבועות שאני מרגיש מטומטם שהאמנתי לה,שלא הקשבתי למה שהבטחתי לעצמי אז

חברים שלי שמעו את הסיפור והתגובה של כולם היתה "שטויות אתה תכיר מישהי חדשה ותשכח מהכל"
הם לא מבינים שהפרידה לא קשה לי, אלא הסיטואציה וכל מה שמסביב. ההיסטוריה שמשכתבת את עצמה, הסכין בגב.

אני מרגיש כמו ילד שבנה מגדל קוביות ומישהו הפיל לו אותו,אז הוא אסף את כל הכוחות שיש לו כדי לבנות את המגדל מחדש ושוב הפילו לו אותו,רק שהפעם אין לו את הכוחות הנפשיים האלה להתחיל מחדש.

אף פעם לא ביקשתי עזרה,אני לא באמת יודע איך עושים את זה אבל אני באמת צריך אותה עכשיו
מה עושים?איך יוצאים מזה? איך אוגרים כוחות וממשיכים הלאה?