אני גרה ביישוב שמסביבו כפרים ערביים והדרך היחידה להגיע לעיר כלשהי היא לנסוע.. ואני לא אוהבת לנסוע באוטובוסים או לתפוס טרמפים ולפעמים אני מרגישה כמו בבועה, גם כי אני גרה ביישוב לא קטן אבל גם לא גדול וגם כי אני לומדת באולפנה כבר חמש שנים והכול אותו דבר.. אין שינוי, אין ריגוש. יש עומס, חוזרים הביתה מאוחר ומרוב כל מה שקורה לי [גם בחיים וגם בנשמה] אני אוכלת יותר מהרגיל.
אם היה לי אומץ הייתי עוברת לבית ספר אחר בו ארגיש שאני יכולה להיות מי שאני אבל אני חסרת ביטחון לגבי זה.. מה לעשות?
אני רוצה לצאת מכאן, לחיות במקום בו לא ארגיש ששופטים אותי על כל דבר שאלבש [אם אלבש מכנסיים] או על כל דבר שאגיד.
אני מבולבלת. וזה לא הורמונים של נעורים. זו בקשה לעזרה כי אני לא יודעת לאן לפנות.
יש לי כ"כ הרבה רצונות, חלומות ופנטזיות ואני יודעת [או לפחות מקווה] שאם הייתי במקום אחר, הייתי מגשימה את כולם.
אז מה אתם אומרים ? עצה מישהו ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025