רוצה לספר דברים אישיים למורה, איך להיפתח בפנייה? היא עלולה לספר?

אני והמורה שלי(מחנכת) בקשר טוב , היא מאוד אוהבת אותי וזה נדיר לי שאוהבים אותי ..
היא יודעת שקשה לי עוד מכיתה י' ותמיד רצתה שאפתח בפנייה אבל פשוט לא הייתי מסוגלת לזה ,ואמרתי לה שאני לא רוצה , והיא כבדה את זה ואמרה שאם היא רוצה דלתה תמיד פתוחה בפניי ..
עכשיו כבר קשה לי מדיי , אני מרגישה שאם לא אשחרר את מה שיש לי או אקבל איזה עצה אני אאבד את עצמי ואני אפילו חוששת לתעודת בגרות שלי ובגלל זה חשבתי אולי לשתף אותה עכשיו שאני מוכנה לזה ואפילו רוצה בזה .
לחברות / משפחה בחיים לא כי הם לא אובייקטיבים וזה גם אף פעם לא ישאר אצלם ועלייה אני כן סומכת ..
לפעמים יש לי הרגשה שהיא חושבת שאני משקרת לה שאני אומרת שקשה לי והכל אבל לא אומרת מה ..
היא הרבה מעבר לרק מורה בבית ספר , אני חושבת שהיא המורה הכי משמעותית בבית ספר כולם יודעים את זה ,גם יש לה עוד תפקידים וחדר משלה..
בקיצור , האם כדאי בכלל להיפתח בפנייה ?? אני מרגישה כבר שאני מתחרפנת עכשיו שנוספו דברים חדשים לדברים שקורים לי שכבר בא לי להוציא מה שבחיים לא קרה לי ..
או שאולי עדיף שלא ? כי היא סך הכל מורה מה היא צריכה את הצרות שלי על הראש שלה ? גם לא משלמים לה על לדבר איתי נגיד...

היא לעיתים רחוקות אומרת לי שהיא רוצה לדבר איתי ושאספר לה אבל היא כבר התייאשה מזה כי אני מסרבת לפעמים היא מתנהגת שהיא הכי אוהבת אותי ורוצה בטובתי ולפעמים היא מתנהגת אליי כאילו אני זרה ..אז אם כן לספר לה איך בכלל עושים את זה ? מתי לגשת אלייה ? מה להגיד?
לספר לה רק את הדברים הקטנים יחסית ולא את הגדולים נכון ?
היא עלולה לספר ?
אולי לא לספר בכלל מה היא צריכה את הצרות שלי . אוף אני מתרפנת עם כל הבעיות שלי . אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני מציקה. או שתרחם עליי אובר ... או שתפלוט להורים שלי דברים ביום הורים ,למרות שאני סומכת עלייה והיא באמת לא אמרה להורים שלי דברים עד היום ביום הורים שביקשתי ממנה לא להגיד(שקשורים למורים ולמצב חברתי לא לדברים שקורים לי) ..
שוב אני אסביר , אני רוצה לספר לה לא רק כי אני מתחרפנת שהכל אגור בתוכי , אלה כי אני חוששת לבגרות שלי עקב הדברים שקורים לי ,והיא קשורה לדברים האלה אז כן הייתי רוצה שיסיימו עליי עין לפני שאאבד את עצמי .

אני חולה עלייה , אני מפחדת להקשר אלייה עוד יותר אם אספר