אני בת 17 בשנה האחרונה לבית ספר ובמהלך כל התיכון לא הייתה שום חברה.
כל הזמן הייתי בסביבת בנים כי זו הייתה הסביבה הנוחה בשבילי. אני מתחברת יותר לבנים ונראה שהם הרבה יותר מבינים אותי.
יש לי אחות בת 19 שהיא כל הזמן מטיפה לי על ההשלכות של העובדה שאין לי חברות ואני בסביבת בנים.
היא אומרת לי שכנראה חושבים שאני 'זונה' או משהו כזה (אני בתולה ) והיא כל הזמן אומרת לי למצוא לפחות חברה או שתיים.
ואני לא מוצאת, וגם לא רוצה למצוא.
מידי פעם המשפחה שלי מסננת אמירות בנוגע למצב החברתי שלי ולפעמים זה מעליב, פעם בת דוד שלי דיברה איתי על זה ואמרה שאני לא אמצא ככה חבר בחיים ושאלה אותי אם אני לסבית, ממש בישירות. זה היה ממש מביך, מאיפה היא הביאה את זה?
ואני חייבת לציין שאני לא נראת כמו בן, או מתנהגת כמו בן, דווקא אני רואה את עצמי מאוד מטופחת ונשית אבל רצה הגורל ומעניין אותי יותר בנים מאשר בנות.
זה מוזר? כי באמת כל המשפחה שלי לפחות פעם אחת אמרה משהו שלילי על זה.
ואגב, מה אני יכולה לעשות עם תגובות עתידיות? שוב להתעצבן? להתעלם? או שלחילופין כדאי לי באמת לנסות למצוא חברה אחת.??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות