רוצה לחוות מגע עם נשים אך לא מסוגל, אני מפחד ונרתע מזה!

אני בן 18 וחצי,מתגייס ב1.12.
אני מאוד ביישן,בלשון המעטה,מצד אחד חבר הכי טוב שלי שאני מכיר כבר 12 שנה אני הכי צוחק איתו והכל,ועם אחותי גם ועם אימא שלי סביר כזה....
מצד שני,באירועים חברתיים אני נכנס לפאניקה רצינית,אתמול עשו על האש באיזה קבוצת כושר שאני נמצא בה(אני לא אוהב כושר פשוט זה סתם בשביל עצמי כזה)וישבתי בצד...
יש שם אחד שאכפת לו ממני והוא כולה מכיר אותי כמה ימים וגיליתי שהוא ואני די דומים בסיפור חיים...
אני מת מפחד מהגיוס,כולם אומרים לי חוויה,משנה חיים,תיקח את עצמך בידיים...
ואני ממשיך להיתקע על העבר,על השלילי,על החרא....
כמו שהבנתם מהכותרת אני תמים מדי,לא שותה,לא מעשן,שונא מסיבות,לא מסוגל לדבר על מין,בקושי מסוגל לכתוב על זה,אין לי שום ניסיון עם בנות והן די נראות לי טיפה כמו עבמ,אנשים בכלל לפעמים נראים לי ככה...
מצד שני אני ממש נדלק על הגוף הנשי,הריח הטוב,החזה(סליחה על הביטוי)וכן נמשך ומתעניין,אבל כשזה מגיע לרגע האמיתי שהן מולי,אני רק רוצה הביתה,לברוח,להתרחק.
אתמול הם שיחקו מחבואים כזה בצחוק,וזה היה בפארק כזה בזמן שכולם עשו על האש,אני התחבאתי למעלה למעלה בתוך המגלשה ואני בחור ממש קטן ורזה ככה שלא מצאו אותי,ככה עברו ארבעה משחקים,כשבזמן הזה לא יצאתי בכלל והעדפתי להסתתר ושלא יראו אותי.
אבל אני לא כזה בתכלס,אני בן אדם מוכשר:מוזיקאי,כותב,יוצר,שחקן,זמר.
אני עושה הרבה דברים נחמדים עם עצמי,אבל עם החברה החיצונית יש לי בעיה.
אני לא רגיל לאנשים.
וגם אני רוצה לחוות מגע עם נשים,אבל פשוט לא מסוגל,כמעט קיבלתי התקף לב,זה היה קרוב,זה היה התקף חרדה.
זה נקרא חרדה חברתית בעצם,הכל בראש.
אני ממש תמים,מישהי סיפרה לי משהו נוראי על השכבה שלי,שבגלל שמישהי ירדה למישהו אז הוא גילה שהוא גיי ושהם עשו סמים ומישהו מהשכבה הזמין זונה ובקיצור זה נוראי,איך אפשר לחיות בעולם כזה?
כשאני בעצמי מבולבל ולא יודע מי אני עדיין ומה בא לי והכל,וכשאני לא מוכן לנסות לטעום מהעולם ומהחיים?
זה פשוט קשה לי אתם מבינים?
תנסו להבין,בטח לא יהיה לכם מה להגיד,אבל אני פשוט רוצה אהבה,אבל מפחד לנסות להשיג אותה.
אני רוצה מישהי שתמלא לי את החלל הזה,לאהוב אותה,להשלים את הפער הזה כבר...
פער של כמעט 10 שנים שכולם בגיל 8 ידעו המון על החיים ואני בקושי ידעתי מי אני...
מה זה חיים והכל...
אני מרגיש תמיד מנותק מהעולם,מבינים?
אני רוצה לחיות אבל מרגיש שבא לי למות,לא באמת למות,רק בתוך תוכי מן תחושה של גיהנום קטן כזה,שהכל לא בסדר.
אמרו לי לא לדבר על הבעיות שלי,אבל אני מרגיש כרגיל שוב צורך לפרוק...
אני מקווה שלא תשפטו אותי ולא תכעסו עליי,אני באמת רוצה להשתנות אבל זה יצריך ממני מאמצים רבים...
ואם תרצו ליצור קשר ולשאול אותי שאלות אתם מוזמנים,
תודה מראש... :)