הפסקנו לדבר מזמן אבל אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו

נפגשנו באיזור פסח בסוג של סדנה עם המון שעות. לא היינו חברים ממש טובים שם אבל יצא לנו לדבר לא מעט. לאחר מכן התחלנו לדבר פייסבוק. די מהר דיברנו אחד עם השני כל יום, לרוב יותר מפעם ביום.
סוג ההתכתבות לרוב לא היה מאוד מפלרטט ואנחנו דיברנו לרוב על דברים של יום-יום, ורק לפעמים על דברים יותר עמוקים. אהבתי מאוד את צורת ההתבטאות שלו. הוא בנאדם חכם מאוד ומצחיק ומעניין ומקורי ובעיקר אכפתי. מאז הסדנה לא יצא לי לראות אותו (למרות שהוא גר די קרוב).
מיד אחרי סוף שנה שעברה (שהייתה שנת הלימודים האחרונה שלו, סיים יב) הוא כתב שהוא מרגיש אליי משהו והוא היה רוצה לצאת. זה היה אחרי בערך חודשיים של התכתבות רצופה. אני נלחצתי ואמרתי שזה לא יעבוד- אז לא. אני פחדתי והרגשתי לא מוכנה למערכת יחסים, חוץ מזה שלא הייתי בטוחה שנתחבר ממש במציאות כמו שהתחברנו בכתב (הרי לא כלכך התחברנו כשנפגשנו).
בנוסף, אני חסרת ביטחון וקשה לי לדבר פנים אל פנים בצורה כנה ועם מחשבה. פשוט כל השכל שלי נעלם כשאני לחוצה, ואני תמיד לחוצה. בקיצור, אני אמרתי לא והוא פשוט לא הגיב ולא דיבר איתי במשך חודש. במשך החודש הזה חשבתי עליו הרבה, עד שיום אחד החלטתי לשלוח לו הודעה וכתבתי שאני מתגעגעת לשיחות שלנו. די מהר חזרנו לדבר.
הוא כבר התגייס לבסיס סגור ורחוק מהבית ואנחנו פשוט דיברנו שוב, כל יום. ממש אהבתי את איך שהוא דאג לי. אם אמרתי לו שאני יוצאת בשישי הוא אמר לי לשמור על עצמי ושלח לי הודעות הרבה פעמים במהלך הלילה. שוב, הכל בהתכתבויות. הוא רצה להיפגש באחד הסופשים שהוא בבית אבל שוב כל פעם תירצתי למה לא. פחדתי שמה שיש בינינו יהרס אם ננסה לדבר במציאות וזה סתם יהיה מביך.
יום אחד פשוט הפסקתי לשלוח הודעות. הוא שאל מה קרה והסברתי שזה מרגיש לי מוזר, זה שאנחנו מדברים רק בהתכתבות. הוא הבין, רצה להיפגש ושוב אמרתי שזה בעייתי, וככה ניתק הקשר. נמאס לי מהמצב התקוע הזה כשאני יודעת שהוא לא עומד לזוז לשום כיוון ואם זה ימשיך סתם יכאב לי יותר.
מאז עברו חודשיים וחצי אבל אני עדיין חושבת עליו. כשקורה לי משהו מעניין או עצוב אני ישר חושבת על התגובה שלו. יצא לי לחלום עליו, לא עליו פיזית, אלא על זה שהוא שולח לי הודעה, שהוא כותב שהוא אוהב אותי. בזמן האחרון אני רואה כל הזמן אנשים שדומים לו ומסתכלת שוב לבדוק אם זה הוא. זה לא, כמובן.
הייתי רוצה לכתוב לו שוב, אבל:
א. זה יחזור על עצמו והבעיה לא תיפתר: אנחנו עדיין רחוקים ומדברים דרך אפליקציה מטומטמת.
ב. אני לא חושבת שזה היה כזה משמעותי בשבילי כמו שבשבילו. הוא עבר הרבה מאז ובכלל מאז שהוא אמר לי שהוא מרגיש משהו, הוא דיבר בצורה ממש לא מפלרטטת או משהו.
ג. זה סתם יהיה רע בשבילו. במקום שהוא יעשה כיף וילמד ויכיר בנות הוא יהיה תקוע עם השטויות שלי ולא מגיע לו.
נראה לי שעניתי לעצמי מזמן, אבל אני ממש צריכה לפרוק ולדעת מה דעתכם ומה אתם חושבים שעליי לעשות.