היי
רציתי לפרוק את כל מה שיש לי על הלב...
רוב הזמן אני מרגישה ריקה וחסרת משמעות. אני מעדיפה אפילו להרגיש כאב מאשר ריקנות. זאת ההרגשה הכי נוראית בעולם,וזה נותן תחושה של רצון למות ולא להרגיש זאת.
אני לא יכולה לדבר עם אף אחד. החברות שלי הן סוג של חברות להפסקה בבית ספר, וההורים שלי חיים בדאגות משלהם והדבר האחרון שהם רוצים שאני אפריע להם כי בא לי למות. גם כן אני מרגישה כאילו אני לא מצליחה לאהוב מישהו או משהו. אני לא אוהבת את ההורים שלי(ואני גם לא רואה למה אני צריכה,הם התעללו בי בתור ילדה, קראו לי זונה וכלבה והשאירו לי מלא סימנים על הגוף),אני גם כן לא אוהבת את האחים שלי, שום דבר שאני עושה בתור תחביבים כמו לצייר וכאלה, אני פשוט לא אוהבת כלום, מתייחסת על כל דבר כמובן מעליו.
אני לא כועסת עליהם,לא עצובה, פשוט מרגישה ריקה מידי.
אני בטוחה שיכתבו כאן ללכת לפסיכולוג או משהו, אבל אמא שלי חושבת שזה בזבוז זמן ענק וגם כן אין לנו כסף בשביל זה ואין סיכוי שאדבר עם יועצת בבית ספר כי היא סתם מטומטמת שעוזרת רק לילדים מופרעים שרוצים לצאת מהשיעור.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות