האם כדאי לי להילחם על אהבת אמת?

הכרנו לפני 3 חודשים. אני בת 25 והוא 33. לא חושבת שהיה לי כזה קליק מעולם. וגם מהצד שלו. הוא אמר שלא אהב אף אחד ככה 10 שנים מאז האקסית המיתוגית שלו. הכל הלך חלק. התאמה מדהימה. הגדרנו את עצמו אפילו כנשמות תאומות. חושבים אותו הדבר. מספיק רק להתבונן בעיניים אחד של השני ולהבין שזה זה. מהר מאוד עברנו כבר לגור ביחד אצלו. כל שישי היינו אצל המשפחה שלנו. והיינו זוג לכל דבר. הכל קרה מהר מדי ואז קרה דבר שערער הכל. חיטטנו בהודעות שלי בווטסאפ בשביל הצחוקים. ואיכשהו ירדנו למטה וקראנו התכתבות עם האקס שלי. ועלינו למעלה לאט לאט והוא ראה פלירטוט רציני בינו לביני וברגע שראה את זה אמר לי ללכת הביתה. ולא רצה לשמוע כלום. אני מרוב ההלם של כל מה שקרה לא הספקתי לעכל ולנסות לבקש סליחה על משהו שלא זכרתי שבכלל עשיתי. עובדה שלא הרגשתי צורך למחוק את ההודעה. והוא היה פגוע מאוד. ולא רצה לשמוע מה שיש לי להגיד. באותו רגע גם מחקתי את ההתכתבות עם האקס כדי שלא יהיה זכר למעשה שכביכול התביישתי בו וכעסתי על עצמי. 3 שבועות הוא לא רצה לשמוע ממני. למרות שרצה תמיד לחזור. אך האגו שלו כנראה והפגיעות גרמו לו לפחד לחזור. אחרי 3 שבועות פגשתי את האקס שלי במקרה וסיפרתי לו שבגלל ההתכתבות הזאת נפרדנו והוא היה בהלם והראה לי שההתכתבות היתה יום לפני שהכרנו. הראה לי תאריכים! אני כמובן הייתי בהלם. כל הזמן הזה התחננתי וביקשתי סליחה על מה שלא עשיתי. דבר שהגדיל את הנמלה לפיל. לא ידעתי אם בכלל יש לי כח להתמודד עם זה שוב. בסופו של דבר כתבתי לו מכתב. והאקס שלי שאין לו שום אינטרס לעזור לי בכלל החליט לשלוח לו גם. והיה נדמה שזה עזר. האקס שלי חזר אלי!! אמר כמה שהתגעגע וכמה שהייתי חסרה לו וכמה שהוא אוהב אותי. אבל אחרי יומיים הוא פתאום התחיל להגיד שהוא מבולבל וכל החזרה קרתה מהר (היו לנו חברים משותפים שגם דיברו איתו) והוא לא הספיק להבין והוא צריך שקט להבין אם הוא באמת רוצה לחזור. מה אתם הייתם עושים? הייתם מחכים? אני מבולבלת ממש.
עד לפני אותו מקרה היה נדמה שזה זה. הוא גם אמר לכולם אם לא המקרה הזה זה חתונה. ופתאום דבר קרה שערער אותו. ובזמן הזה הוא אכל עלי הרבה סרטים. וכשהוכחתי את חפותי נדמה שהוא פתאום נסוג ומפחד. :(