אני נשואה לבעלי כ-15 שנים, יש לנו 3 ילדים מקסימים ואהובים.
לאורך כל השנים אני עובדת במשרות מסודרות וקבועות (החלפתי 2) ללא הפסקות (למעט חופשות לידה). לעומת זאת בעלי - מאד לא יציב בנושא העבודה , עובד שנה שנתיים ואז בבית מחפש עבודה תקופה ארוכה , נכון לא תמיד באשמתו - לעיתים הפיטורים היו שלא בשליטתו או בהשפעתו - אבל בתמונה הכללית הוא הרבה מאד זמן "בין עבודות", לוקח את הזמן ולא ממש מתאמץ כדי למצוא במהירות עבודה אחרת.
כשאני מעירה לו על כך הוא מתעצבן ומסתגר וטוען שרק כסף מעניין אותי (מה שממש לא נכון יותר מפריע לי החוסר מעש שלו וזה שהוא בבית רוב הזמן).
אני מרגישה שכל האחריות על הפרנסה נופלת עלי - כי עליו לא ניתן לסמוך, ולא משנה כמה אני ארוויח ואתקדם - מאחר והוא לא עובד אני צריכה להצטמצם ולחשב כל דבר.
המילה גירושין עלתה מספר פעמים בעיקר בויכוח סוער אבל לאחרונה אני יותר ויותר חושבת על הכיוון. לא בטוחה שאני יכולה להמשיך עם חוסר היציבות הזו , גם אני רוצה להישען על משהו ושלא כל הזמן ישענו עלי.... הוא אבא נהדר והילדים מאד קשורים אליו ואוהבים אותו מה שעוצר אותי - אבל מה איתי? לא עדיף אמא מאושרת מלהמשיך לגור יחד עם תקופות ארוכות של כעסים ריבים ומתח? התקופות האלה כל פעם גומרות את הזוגיות שלנו יותר ויותר... מבולבלת....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות