אני כבר לא יודעת אל למי לפנות, אז אני פשוט אפרוק פה
הכל חרא אצלי הכל
כל דבר,כל תחום, כל סביבה שאני נמצאת אני מרגישה אפסית
ואני בוכה בלי סוףף
אני כבר לא זוכרת ימים שבהם לא בכיתי
נמאס לי.. למה ההורים שלי ככה למה? נמאס כבר הם לא רואים שאני בוכה ?
כבר סיימתי לימודים אבל בטח גם הם חרא
למה נולדתי מסכנה? כולם נראים מאושרים
מבלים בכל מיני מקומות,מוקפים בחברים
רק אני בבית בלי אף אחד שבאמת צריך אותי והמשפחה גם לא אכפת לה
נמאס כבר אין לי כוח להישאר במצב הזה
אין לי כח לחפש עבודה הטח לא יקחו אותי אני מכוערת רצח
ואין לי ביטחון בכלל ואין לי ניסיון
אני באמת מכוערת ההורים שלי לא מפסיקים להגיד לי תהיי יותר יפה, תטפלי בעצמך
ונמאס אני כן מנסה! די כבר הם לא שמים לב שאני בוכה בא לי להתאבד כבר בטוח יהיה להם יותר טוב,דאגה אחת פחות
החברות אולי יבכו יום ואז ישכחו יום אחרי
אז מה זה משנה
אני מקוה כל יום שאני אמות בשינה ככה שיהיה הכי פחות כואב
אמרתי את זה לאמא שלי דאני אתאבד אבל היא כנראה חושבת שזה לא רציני
יום יבוא וזה יהיה רציני
החיים שלי פשוט כלום
הם ריקים פשוט ריקים אין אהבה אין עבודה אין שמחה
אז למה לחיות?
למה נולדתי כלכך מסכנה ומכוערת בעיר ריקה חסרת חיים וסביבה מסכנה
הלואי שהייתי אחת מהבנות הברות מזל שזוכות לאהבה לחיים למשפחה אוהבת לטיולים
רק אני לא. אין לי כוחות חהסתכל מהצד ולקנא אז פשוט אני אמות
מה רע בזה, נראה שככה יהיה לי הכי טוב
לא מאחלת לאף אחד חיים כמו שלי
תהנו אנשים טובים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות