נמאס לי שההורים רבים ואני באמצע!

קודם אני יודעת שזה אולי לא המקום ויש אנשים שמבינים בזה אבל אין לי למי ואיפה לפרוק את כל הרגשות האלה אז החלטתי פשוט לכתוב פה..למי שאין כוח לקרוא אני יבין פשוט הייתי חייבת לכתוב ,לפחות חלק ממה שאני מרגישה!
אני הבכורה במשפחה (אנחנו 3 ילדים),בת 17.3, ולא ממש מסתדרת עם ההורים אין לי קשר איתם ואני גם לא נפתחת בפניהם (או בפני מישו מהמשפחה..) אבל אם כל זה אני תמיד נקלעת להיות באמצע הריבים של ההורים..תמיד אם אימא מתפרצת, אבא מאשים אותי שאני אמרתי לה משו והוא לא מאמין לי בכלל (ורוצה שאני יסמוך עליו) אימא כל הזמן מתלוננת על אבא ומדברת עליו -רק בפניי, ואבא מדבר על אימא ..כל אחד מדבר על החסרונות של השני בפניי, שניהם רוצים שאני יהיה לצידם (אם יהיו גירושים,ולא יהיו לפי מה שתקראו בהמשך....) אני לא יודעת כבר למי להקשיב כי אני לא רוצה לבחור "צדדים" ממילא אני לא מסתדרת עם שניהם, וגם אם כן למה שאני יבחר צד?!
אם אני מסתכלת מהצד שניהם צודקים, כי זוגיות זה דבר הדדי, ושניהם לדעתי לא עושים את מה שצריך..(לדו' אבא משלם לאמא 2000 שקל ל3 ילדים אומר לה להסתדר עם זה-הם לא ביחד בחשבון..ואימא לא מנקה ולא מסדרת את הבית כי אבא לא מעריך אותה..וככה אין לזה סוף..)
יוצא שהבית לא נקי (חוץ מהחדר שלי,כמובן) אחים שלי עושים מה שהם רוצים, לא מקשיבים לאימא שלי כי גם אבא שלי מזלזל בה..לא עוזרים בבית, ואם מישו מסדר את הבית זה אני אמא מסדרת רק את "מה שרואים"
אבא ואמא לא מדברים ואין ביניהם תקשורת, אני יודעת שזה מגעיל להגיד ולחשוב על זה, אבל הם גם לא עושים אהבה בכלל, שאמורה להדגיש שבאמת יש זוגיות טובה..
אבא שלי נפל בעסק שעשה (3 פעמים..) וכל פעם אימא שלי עזרה לו לצאת מהבלאגן שעשה, והוא לקח לה את כל הכסף שהיה לה חיסכון ושיפץ בית שעכשיו אנחנו לא גרים בו בכלל, ולא שווה בכלל את הכסף שהוא ביזבז..
אבא שלי לא בקשר גם עם המשפחה שלנו, גם לא המשפחה של אמא שלי וגם לא שלו (מהצד שלו הם 9 אחים והוא מדבר עם 3 מהם מהשאר הוא (והם..) ניתק(ו) קשר לגמרי, והוא בקשר עם אחיינים שלו (הנשואים..) בקיצר, הוא לא רוצה קשר עם משפחה זה מפריע לאימא שלי מאוד, במיוחד שהוא גם לא מדבר עם אימא שלו בטוענה שהיא לא עוזרת..
הם תמיד הורסים ארוחות משפחתיות בגלל הריבים שלהם וכשבאים אורחים הם נראים הזוג הכי יפה שיש..
ולא מספיק כל זה..אבא שלי לפני תקופה של שנתיים היה אלים לאמא שלי, היא ויתרה לו ולא סיפרה למשטרה והתנהגה כאילו לא קרה כלום, אבל זה קרה! ולי זה מפריע ואני כל הזמן חושבת על זה, אמא שלי מפחדת מאבא שלי כי הוא איים עליה שהוא לא ייתן לה לראות אותנו אם היא תעשה משו, אמא שלי גם חסרת בטחון עצמי, ולא מעריכה את עצמה, אין לה שאיפות והיא לא רוצה להתקדם, וכשאבא שלי רואה את זה הוא משפיל אותה והכל לידי..הוא לא מתבייש ולא אכפת לו כי הוא יודע שגם אני (ואחים שלי ) מפחדים ממנו.. ואמא לי סובלת בשקט מה שנקרא..היא לא רוצה שיפטרו אותו מהעבודה(הוא עובד ברבנות..) או שפשוט לא יתיחסו אליה כמו שצריך (אם תגיש תלונה..) בגלל שהוא עובד שם וכולם מכירים אותו..אין מצב שהם ילכו ליעוץ זוגי ביחד (מהרבה סיבות) ,
בכל המצב הזה, אף אחד לא ידע מה עובר עלי כמובן, אני בחורה מאוד שמחה נראית טוב, מתלבשת יפה(את כל הכסף שאני מרוויחה אני מבזבזת על בגדים ודברים שאני רוצה לקנות לעצמי, אני לא מבקשת מההורים כי כל אחד אומר לי תלכי לשני..) בקיצור נהנת מהחיים, אבל זה קצת מפריעה כי עם הכל אני עדיין חיה בבית הזה..
אני מרגישה שכבר אין לי כוח לכל זה..אני כבר משתגעת רוצה לעזוב את הבית אבל יש הרבה דברים מעבר ..
יש עוד הרבה דברים, פשוט אין לי כוח וחשק כבר לכתוב ואני מרחמת עליכם שיש הרבה לקרוא...תודה לכל מי שקרא בכל אופן!! אז למי שיש כוח וסבלנות אשמח לתגובות
מאחלת לכולם רק טוב!!!