שמי ענבל ואני אמא חד הורית שמפרסנת את שלושת ילדיי אני בעלת צהרון יום לילדים אחרי שעות בית הספר.
יש לי שכנה שנהינו החברות הכי טובות, היא נטולת פרנסה וסוג של נאחס עובר על חייה ואני בתור החברה הטובה שלחתי אלייה כמה הורים שרצו להירשם אצלי בצהרון אמרתי שאם אני יכולה לעזור לה אז למה לא?
עם השנים היא החלה להוריד את המחירים ועם המצב הכלכלי הקשה של היום ברור שעדיף לשלם כמה שפחות אז היא הוסיפה לעצמה עוד ועוד ילדים לצהרון שבנתים אני נשארתי קרחת מכל הכיווים וללא פרנסה.
אני רק ניסיתי לעזור עם הטוב לב שלי ובסוף אכלתי אותה.
אנחנו בריב כרגע, אני לא חושבת שמגיע לי כזה יחס והתנהגות חזירית מצידה.
לדעתי אני צודקת ואיני רוצה לדבר איתה, כרגע אני מתחילה בחיפושים אחר עבודה אחרת.
מה דעתכם? אני צודקת בזה שאני ככה כועסת ולא רוצה לדבר איתה?
איך אתם הייתם מתפקדים במצב כזה?