עד לפני חודשיים יצאתי עם בחורה במשך שנה וחצי כשבכל התקופה האחרונה של הקשר הרגשתי שאני פוזל לצדדים. הרגשתי שפשוט כבר אין אהבה בקשר אז החלטתי לחתוך.
אני עובד עם מישהי שתמיד היה בנינו קשר מדהים והיינו חברים ממש טובים. תמיד הייתה בנינו כימיה אבל בגלל שיצאתי עם מישהי אחרת לא נתתי לזה ביטוי מעולם. בתקופה מאז הפרידה נתתי לה הרגשה שאני מעוניין וחיכיתי לראות איך היא תגיב. בסופו של דבר היא נתנה לי את הסימן שהיא גם מרגישה כמוני, אז התנשקנו, בחיים לא הייתה לי כזאת נשיקה ראשונה , החזקנו אחד את השני חזק , הייתה הרגשה כאילו איזשהו מטען חשמלי שהצטבר תקופה מאוד ארוכה פתאום התפוצץ.
בבוקר שאחרי , כשהתפוצצה לה בועת האופוריה כמובן שהתחילו לרוץ להן כל הסיבות למה זו הייתה טעות, אני בחרתי שלא לתת להן יותר מדי חשיבות, אז מה אם אנחנו עובדים ביחד ושאנחנו כבר חברים? לדעתי זה רק אומר שאנחנו יודעים יותר טוב למה אנחנו נכנסים. בכל מקרה היא ממש לקחה אלף צעדים אחורה ואני בטיפשותי נסיתי ממש להחזיק אותה שלא תברח. עכשיו יצא מצב שקשר זוגי אין וגם החברות נהרסה , אין לי מושג מה לעשות , אם לוותר על הרצון להיות איתה ולנסות בכל הכוח לשקם את החברות, להמשיך לקוות שנהיה ביחד? או אולי בכלל לתפוס מרחק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות