היי חברים
אני בן 20, יש לי בעיה עם אמא שלי.. אנלנו רק מתרחקים יותר ויותר.. אני בקושי מדבר איתה היא מצידה כבר לא מתענינת בי ממש.. לא שואלת למה אני כלכך מבואסאבל בתוך תוכנה היא יודעת.. בגלל הצבא אבל זה לא קשור כרגע.
בקיצור פעם היינו ממש קרובים אני בן יחיד אז תמיד היינו מדברים הייתי מתייעץ איתה על הכל. ולאט לאט היא מתעצבנת עליי יותר על שטויות ואני עונה לה כמו מפגר. למשל היום היא באה לבסיס להביא לי אוכל,היו רוחות חזקות ממש ועף לי נייר בלי שזמתי לב על הרצפה. אז היא הסתכלה עליי ואמרה "מה ככה חינכתי אותך??" עם פרצוף עצבני מאוכזב כזה. אמרתי לה אמא זה לא אני את יודעת שאני לא זורק דברים על הרצפה. היא מצידה ישר אמרה לי אל תצעק עליי אני הולכת בשביל מה הבאתי לך אוכל ואז היא הלכה וישבה באוטו עד שסיימתי לאכול והיא ובן זוגה נסעו בחזרה הביתה.
מה לעשות עם זה?? כל הזמן היא מתהפכת עליי על שטויות.. אני מאוד אוהב אותה ונראה לי שדברים לא יחזרו להיות מה שהיו.. אני כותב את כל זה עם דמעות בעיניים. לא יודע מה לעשות. משתגע מכל זה.
רק רציתי לפרוק. תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות