היי
אני נשואה שנה יש לי ילד מדהים בן חצי שנה
אני ובעלי התחתנו בעקבות ההריון אני נורא אוהבת את בעלי ואת הבן שלי אבל כל הזמן יש לי תחושת פספוס ענקית
אני לא עובדת ורוב היום עם הילד בבית
באיזה שהו מקום אפשר לומר שאני אפילו קצת מקנא בבעלי,יש בנינו הפרש גילאים של שנה ונכון שהוא גם בתא המשפחתי הזה אבל הוא עובד ולומד ואפילו מבלה מידי פעם מה שדי נורמלי לבני גילנו. ומה אני עושה? לא עובדת לא לומדת ובטח שלא כל כך מבלה (אלא אם כן אנחנו יוצאים פעם ב עם חברים)
החברות באות לבקר מידי פעם בערב אבל גם לראות אותם ככה חיות את החיים קצת מתסכל אותי
בעלי הציע לי שבמקום שאלך לעבוד (אנחנו די מבוססים ומסודרים כלכלית ככה שגם אין כל כך צורך) שאלך ללמוד קונדטוריה כי אני נורא אוהבת את זה ואז אולי אני יוכל להיתעסק בזה אחרי זה אבל זה דורש להשאיר את הילד עם מטפלת או בגן ואני עדיין לא בטוחה.
טוב לי בחיים שלי,יש לי משפחה מקסימה ולא חסר דבר חוץ מההרגשה העצומה הזאת שפספסתי משהו גדול,איך מעבירים את התחושת תסכולהזאת???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות