שלום,
אני כבר הרבה זמן גר לבד, החיים אילצו אותי לצאת מהבית, אני לא בקשר עם ההורים ולא עם האחים, לא מזמן נשרתי מהצבא כי לא עמדתי בלחץ של המסגרת הצבאית, הגעתי למצבים של דיכאון וקושי נפשי בצבא..
כרגע אני מובטל, לא ממש מסוגל לעבוד מכיוון החשש והקושי שלי שלא אעמוד במסגרת של העבודה ולא אצליח להתמיד בה, אני מתחיל ללמוד בקרוב קורס קצר אמנם של פעם-פעמיים בשבוע אבל חשבתי שזה אולי יתן לי מטרה כלשהי.. אני מרגיש כל הזמן בודד ואין לי כל-כך חברים והחבר הכי טוב שלי טס לעבודה בחו"ל כך שסביר להניח שהוא לא יחזור בזמן הקרוב, אני מתגעגע אליו כל-כך, הוא ממש אח בשבילי וזה ממש מקשה עליי הגעגועים..
אני לא יודע מה יהיה איתי עוד כמה שנים אני חושש ששום דבר לא השתנה ואני אמשיך להיות במעגל של הדיכאון הזה סגור בבית, אני תלוי כספית במשפחה שלי, אין לי אנרגיה לכלום (אפילו העיניים שלי נלחמות לא להיסגר שאני כותב את זה חחח), אפילו לצאת מהבית זו משימה בשבילי, אני נכנס ממש לחרדה לפני שאני יוצא.. פה ושם אני בוכה כדי להרגיש קצת הקלה, אני כבר לא נהנה לעשות דברים שאני אוהב, אני כל היום מעביר את הזמן בלהיות במיטה או במחשב, לצייר, לבכות ולטחון מתוקים מתי שיש לי בבית..
יש לכם עצות איך להתמודד עם מה שאני עובר?
אני פשוט כמו שאומרים
Sick and tired of being sick and tired...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות