שמתי לב שאני יוצא רק עם צעירות ממני. יותר נכון תמיד יצאתי עם נשים בסביבות גיל צבא, מקסימום 23.
עם נשים בנות גילי אני כבר לא טורח. הן לא מושכות אותי, לא פיזית. אם אני רואה מישהי מושכת ברחוב אני מתחיל איתה, בלי יותר מדי עכבות, ותמיד מתברר שהיא צעירה, בסביבות גיל 18 - 23. אני לא מעוניין להתחיל להתפשר על משיכה כי אני נהנה מאוד מהחיים הרומנטיים שלי. אין לי בעיה מוסרית עם זה. אני לא אסבול בדירה שלי ואביא ביד מול פורנו רק כי למישהו יש בעיה עם זה שאני אוהב צעירות. גם הסירובים לא מורידים לי את הבטחון, ואני מקבל מלא. אבל תמיד תהיה מישהי שתענה לחיזוריי. השלמתי עם כך שלא תהיה לי זוגיות ארוכת שנים, מקובל עלי.
הבעיה היא אובססיה. האהבה לצעירות גורמת לי להיות אובססיבי לכושר ובריאות. כבר שנים שאני מתאמן ומתעמל, מותח את הגבולות עוד ועוד, מעצב את עצמי, עובד קשה על הכוח הפיזי שלי, כוח הסבל שלי. אני מרגיש שאני במרוץ אינסופי נגד הזקנה שבסופו של דבר תנצח. לצד הזקנה במרוץ הזה יש כמובן את המתחרים הצעירים ממני. אני חושב שאני צריך להספיק כל כך הרבה בכל מעט זמן שאני פשוט מתחיל עם כל בחורה שמוצאת חן בעיני וכל חיי סובבים סביב הנשים וסביב הכושר הפיזי והצורך להתעלות על כל מי שצעיר ממני מכל בחינה, וגם על כל מי שמנוסה ומבוגר ממני.
האם זו באמת אובססיה או פשוט תמריץ בריא מאוד לחיים בריאים? הרי החיים שלי באמת בריאים ופרודוקטיביים ואני קם רענן כל בוקר ואוהב את מה שאני רואה במראה. מצד שני, מה, אני עושה את זה בגלל אהבה לנשים צעירות? או שמא זו הסיבה שיש לנו שאיפות כלשהן, כדי להיות מושכים בעיני בני המין השני? מה יקרה עם הגיל, זה יהיה גרוע יותר, כשיתחילו להופיע סימנים של זקנה? נראה לי שהשאלה האמתית פה היא איך להתגבר על הפחד מלאבד את המשיכה המינית שנשים מרגישות אלי עם הגיל? אני לא יודע אם מישהו הבין את השאלות, אני לא טוב בלנסח את עצמי.
תודה על כל עזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות