אני לא יודעת למה אבל עם כל בן זוג שהיה לי התנהגתי כאילו הוא ידיד שלי. אני לא קנאית.מטבעי וכשהגבר שלי היה אומר על אישה אחרת שהיא "כוסית" לא כעסתי או קינאתי.. באמת שלא!! ההפך.. הסכמתי איתו כי זו האמת- היא באמת כוסית. זה היה מעצבן אותם. פעם אחת רבתי עם חבר שלי לשעבר והוא אמר שאני אדישה ושאולי אני בכלל לסבית. אניניודעת שאני לא לסבית כי אני נמשכת למנטליות הגברית ולגוף הגברי .. ובכלל לגברים, אבל אני לא יודעת למה אני פשוט לא ריכולה להתנהג ברומנטיקה. אני שונאת רומנטיקה.. ממש בזה לה. וזה .ממש מעצבן גברים, כנראה בגלל שהם חושבים שזה המפתח היחידי ללבה של האישה (נראה לי). בכל מקרה, אני לא יודעת מה לעשות כדי לצאת מהאדישות הזו.. אני כן רוצה לקנא כאומרים על אישה אחרת כמה היא יפה וכמה הם רוצים לעולל בה דברים סוטים,אבל אני לא מקנאה.. אפילו לא קצת.. גם אם זה היה יוצא לפועל לא הייתי מקנאה. מה לעשות? זה לא נורמלי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות