הייתה לי אהבה ראשונה. כמו לכולם.
בגיל 14 בערך התאהבתי במישהו בגילי, קצת ערס או מופרע, איך שתבחרו. היינו ביחד שבועיים ומאז לא שמעתי ממנו.
נתקעתי עליו במשך שנתיים. אחרי שנתיים התבגרתי ונהייתי הרבה יותר יפה.
ממש יפה.
אני יוצאת עם בחורים מבוגרים ממני בהרבה, למסיבות שילדות בגילי לא חולמות עליהן, שכבתי עם 10 גברים, התנשקתי עם למעלה מ400.
אבל כל זה עדיין היה בצל של הנוכחות שלו. אמנם לא שמעתי ממנו שנתיים אבל הוא תמיד נמצא במאחורה של הראש שלי.
היום אנשים כמוהו רק חולמים על לצאת עם מישהי כמוני.
לאחרונה חזרתי לקשר איתו(רק משהו ידידותי) אבל שוב חזרה לי כל האובססיה.
מצד שני יש לי כל כך הרבה גברים איכותיים וכל כך הרבה אנשים שרוצים מערכות יחסים רציניות איתי.
אבל אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש.
זה לא אופייני לי ואני אפילו לא יכולה לספר לחברות שלי בגלל התדמית הנוכחית שלי.
אני לא יכולה להיות איתו גם בגלל הדת, אני אתאיסטית והוא מאוד מסורתי וזה מפריע לו.
אני מפחדת שכל ההתקדמות שלי ב-4 השנים האחרונות תרד לטמיון.
מה אני יכולה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות