מצפון על בכי - בת דודה שלי בכתה כי נמאס לי לסבול בגללה, בעיה?

היה לי לא מזמן ריב ענק עם בת דודה שלי(היא בחורה מגעילה שמאז ושהייתי ילדה קטנה תמיד הציקה לי, ועקצה ותמיד נסתה להוציא אותי לא נחוצה לא שווה וה''רעה''),לפני כמה חודשים היא כלכך פגעה בי שהייתי,שבועיים בדיכאון ו2 ימים ברצף בכיתי,ובקשה סליחה בציניות,אז הריב האחרון כבר לא יכולתי לסבול ויצאתי עלייה כמו שהייתי צריכה לעשות מזמן ולחסוך לעצמי את כאבי הנפש,(היא שחקנית לא קטנה) היא התחילה לבכות לסבתא שלי(ראו שזאת הצגה) ושסיפרתי לסבתא הכל היא באמת התחילה לבכות,כי היא לא רצתה שידאו איזה שטן מסתתר מאחורי מסכת המלאך,אני בן אדם ששונא לפגוע,אני לא רבה בדר''כ וגם אם אני לא אשמה ובי פגעו אני בכל זאת מתנצלת,כי אם אני פוגעת במישהו אני נפגעת בעצמי,ואני לא מתחרטת על מה שאמרתי לה(זה לא היה נחמד אבל היא ממש הגזימה) אני שלמה על זה שלא נתתי לה שוב לדחוק אותי לפינה ולצאת מלאכית כשאני זאת ששטן,היא מתנשאה למרות שאין לה על מה רק כי לי יש פובייה חברתית היא מרגישה מלכה,על כל דבר היא לועגת לי,ומנסה להוציא אותי גרועה ורעה,לא נחוצה לא שווה כזאת שנפטרים ממנה,ואני בגלל הנחמדות שלי והפוביות נותנת לה,אז אז לא נתתי לה להוריד אותי ולדרוך עלי,יצאתי עלייה כמו שצריך והיא נדחקה לפינה ,ועדיין דיברה מגעיל ולחשה לי דברים מגעילים(סבתא שלי הייתה שם והיא לא מבינה עברית) אז הבת דודה קיללה אותי בעברית ואז אמרה דברים יפים ברוסית,כדי שסבתא תחשוב שאני סתם עצבנית(סבתא שלי לא נולדה אתמול,היא יודעת שהא מקללת והיא מכירה אותה ושומעת את הנימה והדרך שהא אומרת את זה)בקיצור,הבת דודה יודעת את הדברים שאני רגישה בהם ואת מה שכואב לי,והיא בכוונה אמרה ודקרה אותי לאט לאט סובבה את הסכין,אני בהתחלה התעלמתי שוב ושוב והיא ראתה שזה מציק והמשיכה(היא באה לבית של ,חשה מעליי העיפה אותי מהספה קיללה אותי דיברה אלי מגעיל בבית שלי )היא צומי,איך שהיא שומעת שאני עושה משהו טוב היא חייבת להנחית אותי,היא משוויצה מלא וכמעט כל מה שהיא חשה שהיא מלכה בעצם רע,היא באה לבית שלי והתחילה ללכלך עלי לדבר מגעיל שאני מפריעה ושאני לא צריכה ככה וככה,עזרתי לסבתא שלי והיא התעצבנה עלי,צעקה עלי ועפה על עצמה,כי היא הצומי ולי אסור לעזור לסבתא,ואז ישר שהלכתי,לכורסה מהספה,היא התחילה לעזור לה,ולהשוויץ בזה שכמה שהיא''נחמדה''
סבתא כמובן כעסה עלייה ועשתה לי תפרצוף''מה היא חשה את יותר בסדר''
(לציין שאני הנכדה שתמיד עוזרת לסבתא מבקרת אותה,והיא נוטשת ורק לפי האגו שלי)זאת לא פעם ראשונה שהיא באה לבית שלי וחשה מעליי ופוגעת בי,אבל פעם שעברה היא התנצלה לאחר תקופה שהיא לא הבינה איזה זונה היא,ואז אמרתי לה שאין לה זכות לבוא לבית שלי ולקלל אותי(היא באה אלי רק כי סבתא הייתה אצלי והא עשתה הליכה קרוב,אחרת היא לא הייתה באה אלי ולא אל סבתא)אני יציין שכל יום הולדת שלי היא הייתה מושכת את התשומת לב אליי משפילה ומלכלכת עליי מול כולם,עד למצב שהייתי עוזבת את המסיבה והולכת לחדר לבכות ותמיד שמעתי אותה אומרת''אני לא עשיתי כלום אתם מכירים אותה היא בכיינית''(היא עשתה הרבה זה יותר עמוק ממה שנראה והיא יודעת) כך זה היה כמט כל יום הולדת,היא דאגה לצאת המלכה ושאני יצא רע,ועוד ביום ההולדת שלי לא הספיק לה כל פעם עוד ביום ההולדת,והייתי מרגישה אז לא שיכת והיא דאגה שהיא תמיד תזרח ואני לא,כשהייתי בכיתה א-ב לא היו לי חברים ועשיתי מסיבת יום הולדת כדי להתגבש,והיא ביקשה לנהל אותה,התחננה ואמרה שהיא כיף הסכמתי,וכמו שאתם כבר יודעים,היא השפילה אותי מול כולם,החליט להשטלת ממש ולהוציא אותי ממרכז העיניינים,לגרום לזה שהילדים לא ירצו אותי ויחשו שאני לא שייכת,כמובן רצתי לחדר לבכות והיא המשיכה להשוויץ להם ולהראות כמה ''קולית היא'' כמובן שכעסו עלייה והיא הרגיעה ויצאתי ושמחנו,בעברי כיתה ו הייתי בהרעות אכילה וחרדות,והיא אחת מהאנשים והדברים שגרמו לי לזה,הא הייתה אומרת שיש רוחות רפאים שמחכים להרוג אותי,ואמרתי לי אם תספרי למישהו תמותי,כמובן שסיפרתי ואמרתי לאמא שלי והיא דיברה איתי,אחרי זה היא כל הזמן אמרה שהם מרעילים אותי וכל האוכל יהרוג אותי,וליד אמא שלי אמרה שזה שטיות והיא לא אומרת,ואז הפסקתי לאכול רצו לאשפז אותי ,כי הייתי תת משקל מסוכן,עד היום אני סובלת מזה כטראומה והפרעות אכילה,יש לי סיבות לשנוא אותה ולא להיות נחמדה אלייה,אבל תמיד הייתי מאופקת ונחמדה סלנית רגישה אלייה תמיד תמיד והיא כלפיי מרשעת,אמא שלי לדוגמא קוראת לה מאחורי הגב ''כלבה'' כי האופי שלה כזה והיא דוחה,אולי בן אדם בסדר אבל אופי איום,היא פועלת לפי האגו מוכנה לדרוך על אנשים בשביל המטרות להרוג למען מה שהיא רוצה ואני לגמרי ההפך מעדיפה שיהיה טוב לאחרים גם אם רע לי ולי גם יש אגו אל מניחה אותי הצידה מעט,רוצה שתמד יהיה טוב גם אם זה יפגע בי והכל יהיה בסדר גם אם זה יפגע לי בתכנון ובחיים,אז הריב הקודם היה על זה שהיא ראתה בפייס תמונה אחת! עם מחשוף קטן,וכמובן גם אז סבתא הייתה אצלי והיא באה וליכלכה עלי בעברית וברוסית רק אמרה שאני לא אמורה להתלבש ככה(היא לא לובשת מחשוף כי אין לה חזה הא לא מעלה לפייס כי היא מפחדת מדעות ומהחברה) אני עושה מה שבאלי כמובן כל עוד לא פוגע באחר,ולי יש חזרה יחסית גדול,והיא התחילה לומר שאני זונה ובחורה זולה(היא מתנהגת לעיטים בזולות וכמו ילדה צומי קלת הכל לצומי,אני שמרתי נגעה,ויוצא שהיא קוראת לי זולה קלה) נפגעתי הלכתי לחדר(זאת הפעם שבכיתי יומיים ושבועיים דיכאון) היא באה לחדר ואמרה לי מצטערת אני לא פגעתי בך את סתם בכיינית,ואחרי תנצלה בווצאפ ברצינות,הפעם הזאת שרבנו ביום שישי,(אני דוגמנית) אז היא אמרה שאם מציאים לי כסף אני חייבת להסכים בכל מחיר(ציינתי לה שתחום יש רמאים וכי יש פה ושם שמציעים אבל תמורת זה מטרידים ואף גוררים למין,וזה קרה לי כמה פעמים אל רק הטרידו) ומה היא אמרה ,דבר כלכך שפל ומפגר ווי ''את חייבת את הכסף בכל מחיר אפילו אם יטרידו'' שאלתי '' את אומרת לי ללכת על הכסף גם אם ינסו לאנוס אותי ?'' היא ענתה'' כן זה לא משנה מה יעשו לך זה כסף'' כלכך נפגעתי,ועוד לי היא קרתה פעם שעברה זונה,אמרתי לה שזה לא מתאים ואני מקבלת כסף אב בנתים כתחביב פלוס פרסום,היא התחילה''זה לא שווה,את חייבת כסף בכל מחיר מהמקצוע לא משנה מההפסדים,אם את לא מוכנה לזה פרשי'' ברור שאני לא מוכנה לקבל כסם ושיטרידו או יגעו בי מינית,זה לא מקובל,התחלתי לתרגם לסבתא ברוסית כל מה שהיא אמרה וסבתא זעמה,ישר היא אמרה לי לא הבנת אותי,אני לא מבינה בדוגמנות את מבינה יותר אני אמרתי שכסף זה דר חיוני בחיים,עניתי ''ברור כל אדם יודע את זה אבל כסף זה לא הכל למרות שזה אחד מהדברים המרכזיים'' היא קפצה'' כסף זה הכל'' ''לך לא יהיה כסף כי את לא שווה ואיש לא יואהב אותך ''
היא יודעת שאני ביישנית וחסרת ביטחון חברתית,קפצתי''מי את שתגידי לי מה אני שווה ומה לא?'' היא'' לי יש עבודה לי יש חבר לי יש כסף ,את תשארי תמיד לבד ואיש לא יואהב אותך לא משנה מה'' אני תפחתי את הדלת ברוגע ואמרתי'' את מוזמנת ללכת את לא רצוייה בבית שלי,רוצה להיות פה דברי בכבוד ותתנהגי באתם לא רוה אש תלכי'' ישר היא שילבה ידיים ו''עשתה דווקא כמו ילדה קטנה'' וללעוג ולנבל פה(לא קללות אבל דברים אישיים ודוחים)
היא התחילה לומר לא יהיו ך חברים את לא שווה לכלום(פעם שעברה היא אמרה שאני שווה לפח זבל)(שאני מתחת לממוצע וחרא) שאני תמיד יהיה לבד,עניתי כבר בקריז אבל בשפה יפה ''יש לי חברות ואני מסתדרת לי כך וכך'' היא קפצה '' החברות שלך יעזבו אותך לא יקבלו אותך לעבודה את לא שווה את תמותי לבד,מי ירצה אותך תסתכלי על עצמך אין לך עבודה ולא יהיה לך כסף לא משה מה,ואם לא יהיה לך כסף מי ירצה אותך מי מי מי מי??'' ''את לא מבינה שאני צודקת אני אומרת לך מה שיהיה ככה זה'' ברגע זה התעצבנתי פתחתי תדלת ואמרתי בקול כועס''עופע מהדירה שלי מגעילה שכמותך'' היא כמובן לא יצאה צחקה עלי והלכה לדבר אם סבתא על כמה שהיא''מושלמת '' ואני ''ממפגרת'' ''חרא'',התעצבנתי ואתי לסבתא שלי וסיפרתי לה הכל,אז בת דודה שלי קפצה ''הירא משקרת כי היא רוה צומי מה שבחיים לא יהיה לה'' ובאה עלי ולחשה לי בעברית שוב את אותם דברים,זה הגיעה לי עד פה כל השני והסבל ממנה ווד היום החוצפה שלה הלעג וחוסר הבגרות(היא בת 21 ואני 18) ואמרתי לה ''יש לך אופי דוחה '' ''את דוחה'' היא התחילה ''כואב לך האמת? אני אומרת לך רק את האמת'' ''רואה כמה ילדותות את ולא שווה תת רמה את ילדה'' וראו על הפנים שלה שהאגו שלה נפגע שהיא מרגישה נתקפת ושלא תצליח להדחיק אותי לפינה לפגוע כך, אמרתי'' כלבה '' ''כלבה תמיד נשארת כלבה'' ואני לא כמוהה שהקלל בעברית ואז ברוסית הזרוק מילים יפות כדי ששסבתא תראה איזה מלאך אני,היא תמיד מקללת בעברית וישר ברוסית מתגוננת שהיא טובה ואני סתם עצבנית ומוזרה,ישר חזרתי על הקללה ברוסית(סוצ'קה) והיא פתחה תפה השוק והסתכלה על סבתא בפרצוב כלבלב ואמרה ''סבתא מה אני עשיתי לה למה זה מגיעה לי '' וישר התחילה לקלל אותי בעברית ולדבר דוחה'' חזרתי על זה ''כלבה תמיד היית ותמיד תשארי אופי דוחה התנהגות מתנשאת חשה עפהצומי דוחה'' היא התחילה לשרב שפתיים ולומר לי ''מה אני עשיתי לך?'' בעברית,פתאום אנחנו לא מינות מה עשינו?! צהלכתי,היא התחילה לומר לסבתא,''באמת לא אמרתי לה כלום לא עשיתי דבר שיפגע ולמה היא ככה אתי תראי מה היא אמרה לי אני לא מבינה מה מה עשיתי לא אמרתי כלום שיפגע או עשתי את יודעת אני לא'' וצעקתי,כן לא עשית כלום חוץ מללכלך עליי ולפגוע'' היא התחילה לבכות לסבתא,''אני אמרתי לה רק את האמת שתעזור לה,את יודעת כמה אני אוהת אותה זה רק מזה שיעזור לה,זאת האמת רק שיהיה לה טוב,רק האמת רק כי היא חשובה לי,התעצבנתי ובאתי ותרגמתי לסבתא שלי כל מה שהיא אמרה,והיא התחילה להתגונן,ושהיא רואה שסבתא מאמינה לי ורואה איך היא מתנהגת אלי,היא פרצה בבכי(כי ברור איך סבתא תגלה שמאחורי מסכת המלאך מסתתר שטן,צריך לבכות כדי שזה ישכח,אולי היא תחשוב שאני מתחרטת,או לא תאמין לה צריך לבכות ולעשות לה פרצופים עצובים ופאפי פייס כי אז אני חמודה ומלאכית ומלאך כמוני לא יעשה רע אני חמודה אז בטח לא יחשבו רע)ואז הלכתי לחדר והיא הלכה,ברור שסבתא לא האמינה לה היא מכירה את האופי שלה והצדיקה אותי בכל חוץ מזה שאמרתי לה כלבה למרות שהיא הודתה שזה מאפיין אותה,קיצר זה מה שקרה,הקטע שאני לא מתחרטת על כלום,למרות שאם לא היינו רבות היה יותר טוב,אבל פעם ראשונה חיי שאני לא נפגעת ואין לי מפון על שעמדתי על שלי ולא נתתי לה את הכוח הזה מלעשות לי רע,מי אני הייתי במצב הזה,זאת שדורכים עלליה זאת שמשפילים ומרגישם הרכולס ליידה,הדבר היחיד שמפריעה לי זה שהיא בכתה,אם מישהו בוכה לידי בגללי או סתם באזור גם מי שאני לא מכירה אני בוכה איתו יחד או עצובה ,אני מאוד רגישה גם לסביבה,בפעם הראשונה שאני שלמה אם עצמי ,אבל ממש מצפון על זהה שהיא בכתה,מזמן אמר לי שאני צריכה להראות לה מזה לא היה ליתאומץ או את הכוח,עד ליום שישי,מה דעתכם,מה הייתי צריכה לעשות מלבד להתעלם(כי אז אני סופגת הכל ומכאיבה לעצמי וזה הגיעה למצב שאני כולם כבר לא מסוגלת וכבר הנפש ופיזי כואב)מה הייתם עושים,ואיך להעביר את המצפון,על הבכי,תודה רבהכמה כאב