אני מכוערת. מכוערת מאוד.
אני אתאר בקצרה את המראה שלי, כדי שתבינו את גודל הנזק:
סנטר בולט. מצח גבוה. אף מעוות. שפתיים קטנות ושיער נוראי.
פצעי הבגרות תקפו את הפנים שלי והותירו צלקות לא מחמיאות, שהרסו את הצבע עור שכל כך אהבתי.
אני כל כך מכוערת! פשוט כך.
הדבר היחיד שאולי מנחם אותי הוא הגוף שלי, אבל זה עניין של זמן עד שאתחיל לשנוא גם אותו.
מה שעצוב במקרה שלי הוא שאפילו פוטנציאל אין לי. אני פשוט מקרה אבוד /:
העניין הוא שאין לי גם את מי להאשים בכיעור שלי. ההורים שלי נראים מעולה וכך גם שאר האחים, אפשר להגיד שקיבלתי את תואר "המכוערת של המשפחה" אם מתייחסים לכל המשפחה המורחבת.
החברות מדהימות ביופיין ומתחרטת לפעמים על שהכרתי אותן.
העתיד שלי הולך להיות כנראה עצוב וכואב במיוחד כי אף אחד לא ירצה להיות בזוגיות עם מכוערת.
אני ממש מתוסכלת /:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025