כבר לא מכירה את עצמי

בקיצור אני מבואסת רצח מהחיים והתאבדות נסתי כמה פעמים ולא הלך לי הבנתי שזה אתר שמנסים לעזור ולתת עצות ושיש פה אנשים נורא נחמדים שמנסים לעזור ואני אשמח לעזרה לעצות כל דבר !!וסורי מראש על החפירה
קוראים לי ליאל אני בכיתה י' ואני דיי חדשה שם וזה בצפר דתי של רק בנות אני לא ביישנית ובטח שלא שקטה אבל משום מה איך שאני נכנסתי לביה"ס אני הופכת להיות משהי אחרת לגמרי ילדה ביישנית שקטה הזאת שאין לה חברות וביטחון בשיט שאין לה מה להגיד גם אם יש לי מה להגיד אני לא יגיד את זה כי תמיד שאני מתחילה לדבר אני רועדת כזה מגמגמת וזה מחרפן אותי אני משתגעת מעצמי כי אני יודעת שאני לא כזאת כאילו פאק מה נסגר איתי אני כבר לא מכירה תעצמי ושוב אני מציינת שאני לא אחת שמתביישת אני הכי חברותית צוחקת אם אנשים אני הכי זורמת אבל איך שהוא בבצפר אני לא כזאת וזה נורא פוגע בי כי כולם בכיתה כזה מדברות ואומרת כל מה שיש להם ורק אני שותקת כמו מפגרת אמרתי לעצמי כמה פעמיים שאני חייבת להשתנות ולדבר אבל אין אני תמיד ישאר כזאת כי תכלס ילדה שהיא ביישנית שקטה אפחד לא ישים עליה ואני אחת כזאת שאפחד לא רואה אותי ממטר ודיי נמאס לי מהאישיות שיצרתי לעצמי נגיד היום המנהל התחיל לצעוק עלי בגלל שהחצאית שלי קצרה ואני כמו מפגרת שתקתי במקום לצאת עליו למה מה לא תגידו רק אני הייתי אם חצאית קצרה חצי מהבנות באות ככה ולהם לא אומרים כלום ורק אלי נטפלים בגלל שאני הילדה השקטה הזאת שלא תצעק עליו או שנגיד היום היה לנו בכיתה איזה פעילות ולא רצתי להיות שם אז יצאתי החוצה ישבתי והתחלתי לשמוע מוזיקה המנהל קלט אותי ושאל למה אני לא בכיתה אמרתי לו שסתם הם עושות איזה פעילות ואין לי ראש לזה והתחיל לצעוק עלי כמובן ולהגיד לי כנסי לכיתה והעיקר היו שם עוד בנות ולהם הוא לא אמר כלום רק אותי הם מחפשים כ"כ נמאס לי מהמקום הזה אפילו שיש לי שם חברות אני עדיין לא מצליחה להתנהג בטבעיות לידם וזה מחרפן אותי אני לא יודעת למה אני ככה ועזבו שזה מגיע למצבים שאני חוזרת הביתה מתוסכלת ממורמרת מהחיים ומוציאה תעצבים שלי על אנשים אחרים מסכנים שלא עשו לי כלום גם בזמן האחרון התחלתי לא ללכת לבצפר בשביל לא לסבול שם ואני לא יכולה להרשות את זה לעצמי כי אני לפני בגרויות אז תעזרו לי מה אני עווושה אני נואשת???