אני אשמע כמו ילדה אנוכית אבל באמת שאני לא כזאת..
או לפחות משתדלת
אני בת 19, חיילת שבקושי יש לה כסף לנשום, אני עושה תפקיד של יומיות כדי שאוכל לעבוד כדי שיהיה לי עתיד ואני מרגישה אני קורעת את עצמי גם נפשית וגם מנטלית בין הצבא למלצרות בלילות.. קשה לי מאוד אני מרגישה שאין לי חיי חברה כי אני או בצבא או עובדת כי אני מנסה לחסוך כדי יום אחד ללמוד אחרי הצבא אבל אמא שלי תמיד אבל תמיד לוקחת לי את הכסף (אבא שלי עזב אותנו כשהייתי ילדה)
היא עובדת בעבודות מזדמנות והכסף המועט שהיא מרוויחה הולך לשכר דירה, ולסיגריות
והיא פשוט לוקחת לי כסף מהארנק כשהיא צריכה, ויש לה את הפרטים של הכרטיס אשראי שלי והיא פשוט לוקחת משם כשהיא צריכה, ואני תמיד מוצאת את עצמי בלי שקל.
ושזה בסדר כל עוד היא קונה אוכל וכאלה אבל פה אני מתכוונת ליציאות שלה עם כל מיני גברים או עם חברות שלה או שהיא קונה לעצמה דברים
דיברתי איתה על זה המון פעמים אבל זה תמיד מגיע לזה שהיא אמא שלי ושאני צריכה להיות שם בשבילה כשקשה לה
שזה נכון ובגלל זה אני תמיד נותנת לה
אבל אני מרגישה שבקצב הזה לא יהיה לי עתיד ואני אמצא את עצמי מחוסרת השכלה ומלצרית לנצח... מה לעשות?
להפסיק לתת לאמא שלי כסף ????? אני לא מסוגלת!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025