עד לפני כשנתיים היו לי 3 חברים קרובים ומבחינתי זה היה די והותר. לפני כשנתיים, החברויות החלו להתפרק ולכל אחד היה את התירוץ שלו. כשניסיתי ליזום מפגשים, קיבלתי תירוצים שכרגע זה לא אפשרי. גם היוזמה מצידם ירדה לאפס. כשניסיתי להבין מה קרה, אמרו לי שאני סתם לוקח את זה אישית והכל בסדר אבל בפועל, לא נפגשנו. גם כשכן נפגשנו, זה תמיד הרגיש לי שאני רודף אחריהם כדי שזה יקרה.
לפני כשנה, התחברתי עם בחור והכל היה טוב אז חשבתי לייצר לעצמי חברויות חדשות וגם הלכתי לסדנה רלוונטית על מנת שאוכל להכיר אנשים חדשים. לצערי, נתקלתי בדיוק באותן סיטואציות. אנשים לא יזמו איתי שיחות והרגשתי שאני תמיד זה שצריך לרדוף אחריהם. אנשים שנוצר איתם קשר כזה או אחר, ואיתם היו שיחות על להיפגש, בפועל זה לא קרה. למה? שוב, אותם תירוצים בדיוק וכשניסיתי להבין מה הקטע, שוב אותם משפטים שהכל בסדר, אני סתם לוקח אישית, כשבפועל? לא נפגשנו. ממש לאחרונה, קרה לי בדיוק את אותו הדבר גם עם החבר מלפני שנה. גם ממנו קיבלתי את אותן סיבות ואותן תשובות.
לא הצלחתי למצא אדם אחד הגון שפשוט יאמר לי מה הקטע, למה אני מייצר כזו רתיעה, למה גם אנשים שכן מדברים איתי על להיפגש, רק מדברים וזה לא קורה בפועל. למה הם לא הוגנים מספיק כדי לומר לי שהם לא רוצים להיפגש איתי או לומר את הסיבה ובמקום זאת אומרים שהכל בסדר כשבפועל, ברור שזה לא המצב.
זה המקום שבו אני נמצא כרגע. מישהו מכיר/חווה את מה שכתבתי עליו? מישהו מכיר/יודע מקומות שבהם אפשר לעבוד על הדברים האלה? באופן כללי, מה הייתם מציעים לי לעשות מול אותם החברים/אנשים חדשים על מנת להבין מה בעצם קורה?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות