האם לנצל את הבחור שפגע בי בעבר לצורך האינטרסים האישיים שלי?

לפני שלוש שנים הייתי בקשר עם בחור שהכרתי. הקשר לא ארך זמן רב, תקופה של כמה חודשים אבל היה מאוד אינטנסיבי.
אבל, אז כאילו משום מקום הוא פתאום שינה את היחס אליי. התחיל לדבר בצורה קרירה, נהיה מרוחק.. יבש.. ענה לי תשובות לקוניות. הרגשתי שהקשר הזה פשוט לא בא לו בטוב יותר אבל באמת שלא ידעתי למה. אני בחורה שמאוד מודעת לעצמה ולסביבה ולא הייתה סיבה ממשית לפירוק של הקשר הזה. מאוד נעלבתי מהיחס הזה וניסיתי כל הזמן לברר למה הוא מתנהג כך ולהילחם עליו אבל הוא כל הזמן התחמק עד שלבסוף הקשר "התמוסס" מעצמו ופשוט הפסקנו לדבר. בלי שלום. בלי להתראות. בלי שום סגירת מעגל. אין לי בעיה לקבל את זה שקשר נגמר אבל לפחות הכבוד המינימלי תיתן לי ובוא נסגור מעגל.. זה המינימום שבמינימום לדעתי.

בדיעבד עליתי על הסיבה.
כנראה שהייתי קצת "נלהבת" מדי ואולי זה מה שהוריד לו.. זאת אומרת, לא הייתי חופרת לו או עושה לו סצנות, אם כבר להיפך.. הייתי מאוד עצמאית ובגלל שלא היה לו רישיון באותה תקופה כי הוא היה בשלילה תמיד אני זאת שהייתי נוסעת אליו ואוספת אותו. רציתי לבוא לקראתו כי ידעתי שהוא נמצא בתקופה קשה.
אני בחורה טובה מאוד מגיעה ממשפחה טובה, נראית טוב, הרבה מחמיאים לי..
והוא איך לומר.. יותר בעייתי. היו לו תיקים פתוחים במשטרה פה ושם.. לא היו לו כל כך כוונות ללימודים והוא היה בזבזן נוראי. שום חסכונות שום דבר. לא משהו שבחורה איכותית כל כך תתלהב לקבל.. אבל אני בכל זאת נתתי לזה צ'אנס כי מאוד אהבתי את האופי שלו ונמשכתי אליו למרות שכולם אמרו שאני עושה טעות.
מסתבר שהם צדקו...

היום הוא חזר לחיים שלי אחרי נתק של שלוש שנים וביקש שנחדש את הקשר. הוא אמר שהוא מתגעגע אליי ושהוא מצטער על ההתנהגות שלו, אבל שהייתה לו סיבה טובה והסיבה היא שאז בזמנו הוא היה נמצא בתקופה רעה וכל מה שהוא רצה זה להיות בשקט (למרות שזה נשמע קצת מוזר בגלל שהוא זה שהתחיל איתי...אז אם אתה רוצה שקט למה אתה מכניס בכוח בחורה לחיים שלך?)
והוא אמר שהוא רוצה הזדמנות שנייה לתקן.

אני בחורה כזאת שלעולם לא מביטה אחורה. מי שאכזב אותי או פגע באמוני פעם אחת אני לא שוכחת... במשך הזמן סלחתי כמובן. אבל לשכוח אני לא יכולה לעולם.
מאז עבר הרבה זמן ואני יכולה להעיד על עצמי שהשתניתי מאוד. גם התבגרתי, וגם אני מעריכה יותר את עצמי ואם משהו לא טוב לי אני לא נלחמת יותר אלא פשוט קמה והולכת. מי שמספיק אכפת לו ממני יראה לי את זה. ומי שלא, שלום על ישראל.

עכשיו אני נמצאת בדילמה כי האמת היא שאני נמצאת בתקופה כרגע שאני די בודדה.. ניתקתי קשרים עם חברות שהיו וטסו לחו"ל או שמצאו להן בן זוג והתנתקו... אני כמעט ולא יוצאת מהבית.. מתחילה לימודים עוד מעט... והאמת שממש חסר לי מגע של גבר ומגע של בן אדם באופן כללי... (כן, עד כמה שזה נשמע עצוב.. אין לי הרבה אנשים בחיים שלי ואני מקבלת חיבוק רק לעיתים רחוקות.. אפילו סתם חיבוק של חיבה... )
למרות שמבחוץ זה נראה שהכל טוב איתי...
אין לי גם כל כך הזדמנויות להכיר גברים כי אני כרגע לא נמצאת בשום מסגרת שמאפשרת לי להכיר ובאופן כללי אני יותר טיפוס ביתי ולא מרבה לצאת....

אני מאוד מתלבטת אם לנסות לחדש את הקשר למרות שלא נראה לי שאני כבר יכולה לפתח אליו שוב רגש.. (ככה זה, מה שהיה נגמר. אצלי הרגש לא חוזר.)
מבחינה הגיונית אני גם לא רוצה להיכנס איתו לקשר לטווח רחוק ולא רואה אותו בעתיד שלי.. לדעתי הוא עדיין נשאר אותו בחור חסר אחריות. אולי הוא התבגר מעט והבין את טעותו, אבל הבסיס שלו נשאר אותו בסיס.

אני תוהה האם כדאי לי "לנצל" את הבן אדם שפגע בי נטו למטרות שלי... (מישהו שיהיה איתי לתקופת החורף ולא יותר מזה רק כדי להקל קצת על הבדידות...) או שעדיף לעזוב אותו לגמרי ולא לחדש איתו שום קשר.? נכון שזה נשמע אנוכי, אבל היי.. מי מאיתנו לא אנוכי במידה כזו או אחרת?
מתנצלת על החפירה, מה אתם חושבים?