אני וחבר שלי כבר יותר משנתיים וחצי ביחד, שמתי לב שכל הזמן כשהוא עושה לי רע ושם עלי זין כשאנחנו רבים ודברים כאלה, אני ממש אוהבת אותו ומתחנפת אליו וחופרת לו בצחוק כזה 'למה אתה לא אוהב אותי' ושטויות כאלה, נוגעת מנשקת חופרת וזה. גם כשהוא עושה דברים לא טובים, לא בגידות אבל כאלה שלדעתי צריך להפרד בגללהם...אני נפגעת והכל וכועסת עליו ויוצאת עליו ובסוף אני זאת שרוצה להשאר ביחד והכל....וכשאני במצב הזה שהוא מתייחס חרא אני ממש רוצה שיחזור להיות חמוד ואוהב כמו שהיה בהתחלה וממש מתחננת לזה שיהיה ככה ולעצמי אומרת שאם הכל יסתדר בינינו ונחזור להיות אותו הדבר אני לא יזלזל יותר ויעריך את האהבה שהוא נותן לי. עכשיו הבעיה שהוא חזר להיות חמוד ואוהב כמו שרציתי מלפני כמה ימים, וכבר אני לא יכולה לסבול את זה. כל דבר חמוד שהוא אומר לי וכל הכינויים שהוא קורא לי והאני אוהב אותך והכל...לא מרגישים לי כזה וואו, לא יודעת איך להסביר את זה...אני נהנת מזה אבל כשאני מחזירה לו אני לא מתכוונת לזה במאה אחוז כמו שאני מתכוונת לזה כשהוא רע אליי...כיאילו שאני נהנת מזה שהוא רע אליי כדי לתת לו אהבה, אני מרגישה כמו מזוכיסטית (זה מתבטא לא רק בקטע של הרגשות)
ואני ממש רוצה להרגיש אהבה מאה אחוז כלפיו כשהוא ככה...כמו שההינו בהתחלה, אבל זה מרגיש לי די מאולץ. אבל כשהוא רע אליי...אני מרגישה שאני אוהבת אותו בקטע מפחיד, רק מלחשוב על הפרצוף הכועס שלו עושה לי את זה. אבל אני לא באמת רוצה שיהיה רע כלפיי, כמה שהאהבה שלי תתפרץ באותו רגע אני גם אסבול נפשית מקרירות שלו.
לא יודעת למה אני ככה...אני מרגישה כמו מזוכיסטית...באלי שכל האהבה כלפיו תתפרץ כשהוא טוב אליי ושזה לא ירגיש לי מאולץ אבל אני לא יודעת איך לשלוט בזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות