שלום לכולם אני אשמח אם הורים וחברה בגילי ייפתחו את את הלב ויניחו את דעתם.
לפני מספר חודשים ישבתי בקיוסק וניגשה אליי מישהיי בבקשה לקנות לה סיגריות חשבתי שהיא לקראת 18 בגלל מראה.
התגלגלנו לשיחה של שעה כשלפתע היא אמרה לי את גילה (16) ,כעסתי על עצמי שקניתי לה סיגריות :/ התגלגלו הימים השבועות והחודשים בהם יצא לנו לשבת באותו קיוסק היינו יוצאים לרוץ יחד מייעצים אחד לשני לא להאמין כמה בגרות הנחילו בה 16 שנים בלבד. היא הפסיקה לעשן בזכותי ואפילו להבריז על בסיס קבוע ויומיומי מהבי"ס היא מסתובבת עם ילדים בערך בגילי ונתתי לה המון כלים להתמודד עם הגיל הזה אז היא המעיטה יותר בשתייה בקיצור עשיתי לה טוב והיא לי ...הכחשתי את כל זה בשל גילה פשוט נהנתי מחברתה אני לא אשקר..לפני כשבועיים ישבנו במצפה אחריי ריצה והיא נישקה אותי הרגשתי מבולבל מאוהב מטומטם הרגשתי חי! עד שהמספר 16 קפץ..התרחקתי ואמרתי לה שאני והיא לא יכולים להיות בקשר אפילו לא שלום...היא העירה בי רגשות שלא ידעתי שהם בכלל קיימים, זו לא הנשיקה זו כל התקופה המדהימה שאני לא יכול להסביר...כשהיא רואה אותי היא בוכה וכשהיא בוכה אני נישבר וכשאני נישבר אני צריך עוד כוח ותמיכה רק שהפעם זה ממכם שבועיים שאנחנו לא מדברים ואני לא יכול לספר את זה לחברים שלי. אל תשאלו איפה ההורים שלה...אני דואג לה מהסביבה שהיא נימצאת מה לעשותת? אני אשמח לתמיכה או עצה טובה...מי שחייו מושלמים לא להגיב בבקשה תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות