שלום לכולם , אני חייל בן 20 בסיירת מגיע הביתה אחד לשבועים.
אני כבר שנתיים בצבא , הייתה לי בת זוג שנה וחצי ונפרדתי ממנה לפני חצי שנה+ בגלל שהרגשתי שאין חיבור ונושאים משותפים חוץ מהסקס שהיה נחמד לקבל אחרי שבועיים שרואים רק גברים.
אחרי הפרידה חשבתי שאני מה שניקרא יקרע ת'עיר ויהנה כול סופ"ש שאני נמצא בבית.
אבל הבנתי שאין לי בעצם אם מי לעשות את זה, אין לי אפילו חבר אחד אם נושאים משותפים ומקומות בילוי אהובים על שנינו . עברתי שני תיכונים ובגלל זה ניתקתי קשר אם חברי מהתיכון הישן ומהחדש לא מצאתי חבר אחד שהתחברתי אליו באמת.
זה לא שאני איזב בחור מוזר או בלי כלי תקשורת עם החברה.
ביחידה שלי אני זה שעושה חיקויים על כולם ומצחיק את כולם, אני אוהב לשמוח אני נורא אוהב לעשות מוזיקה להתאמן לטייל בטבע. רק אין לי באמת עם מי לעשות את זה..
לכול חבר בצבא יש את החברים שלו בבית והם לרוב איתם ולי אין דרך להכיר חדשים בגלל שאני בבית מעט זמן וגם כשאני בבית מה אני פשוט יצא לרחוב ויחפש?
אני נורא אוכל סרטים על זה שאני ישתחרר לא יהיה לי אם מי לטייל אחרי הצבא ובכללי לשתף לצאת להנות.. אפחד מפה לא יתן לי תשובה מדויקת של מה לעשות אבל גם הפריקה הזאת בכתיבה קצת משחררת .. מרגיש קצת אבוד אבל עדיין אם חיוך ואני לוקח בפרופורציה את זה , יש לי מה לאכול יש לי מה ללבוש אני עומד על שתי רגליי בריא מגן על מדינתנו . יש לי הורים שאני אוהב , אבל עדיין בדידות זה אחד הדברים הכי כואבים שיש לאדם. מת כבר להשתחרר אולי זה מה שיעשה לי טוב ויפתח לי דלתות חברתיות . אני נורא אוהב חברה אפילו אבא שלי אומר לי את זה שאני אדם של חבר'ה ושל אנשים .. אבל פשוט לא יוצא לי להצטלב אם האנשים הנכונים :|
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות