קשה לי לכתוב את זה עדיין כי אמנם אני בת 17 אבל המילים.. המגע, התחושות, עדיין חרוטים במוחי.
כשהייתי בת שנה הוא עזב, אבא שלי החליט שהמשפחה הקטנה שלו לא מספקת.
חיפש ריגושים, ומצא אותם בתחנה המרכזית.
הוא חזר כשהייתי בוגרת יותר.. קצת אחרי הבת מצווה.
הבטיח שהוא השתנה ושהוא נקי כבר וכסף לסמים ממילא כבר אין לו.
יום אחד בערך בגיל 13 הוא לקח אותי אתו, אמר שנוסעים לשופינג.
לראשונה הרגשתי כמו ילדה רגילה, שמבלה עם אבא שלה.
שופינג זה לא היה.
הגענו לתחנה המרכזית, שיחסית ל-6 בערב כבר הייתה אפלה וקודרת.
והוא חיכה לך שם.
עם המבט המפחיד שלרגעים עוד ייחרט בראשי לעד.
לא יכולת לשלם אז נתת לו את הדבר שאמור להיות הכי יקר לך.
נתת לו אותי.
אמרת שתחזור בעוד שעה, והשארת לו לבצע את זממו בגופי.
חידדת לו בקול ברור ורציני "הכול רק לא חדירה, הכול רק לא חדירה".
ולמרבה הפלא הוא הקשיב.
כי אם אין חדירה.. זה לא נחשב אונס.
וככה זה נמשך, חצי שנה.
חצי שנה שבה הייתי נכנסת למקלחת, ומקרצפת טוב טוב את הגוף עד שכבר אדום.
הרגשתי בזויה, מושפלת, מלוכלכת
אז אתה לא ההורה הכי טוב בעולם, אפעם לא היית, אפעם לא תהיה.
אבל לפחות הותרת לי את בתוליי.
תודה אבא..
שלפחות נתת לי לשמור על בתוליי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות