שלום, אני אשאר בעילום שם ואני רוצה לספר לכם את הסיפור הכואב שלי.
אני בת 55 אמא לבת 24 שאני בקשר טוב איתה, ואמא לבן 28 שכבר יותר מ3 שנים מסרב לדבר איתי.
הכל מתחיל לפני 10 שנים בערך, אני הייתי אישה בת 45 ובני אהובי היה בן 18(בערך עם הזמנים הכל מתחיל משלב התיכון) אני הייתי נתונה בלחצים נוראיים עם מגרנות קשות, ולפני כ6 שנים קיבלתי שבץ מוחי, הייתי בשיקום כ 2 שנתיים, בהם הייתי מאושפזת בבית חולים. כיום אני מנהלת אורח חיים תקין,לא עובדת. באותה תקופה הבן שלי האהוב שלי היה נתון גם הוא בלחצים (צבא,תיכון,אחרי צבא....) עניינים חברתיים חברה ראשונה. ואני במקום לעזור לו רק הרסתי לו, המגרנות והלחץ שהייתי בו הובילו לזה שלא רק שלא עזרתי לו אלא גם הרסתי לו, כיום אני מנסה לשקם איתו את הקשר. הוא מסרב, הוא סיים לימודים בבר אילן ומסודר כלכלית,וחברתית. ומסרב לדבר איתי. עם האחים שלי (דודים שלו) והילדים שלהם הוא מדבר איתי לא.
הוא טוען שהרסתי לו את השנים הכי יפות שלו (מה שנכון במידה מסוימת) ושהוא לא ישכח את זה לעולם.
אני לא רוצה לפרט לפרטי פרטים אלא רק שתקבלו תמונה כלללית.
אחרי תקופה ארוכה שהוא לא ענה לי לטלפונים ולא דיבר איתי נכנסתי אליו הביתה בכוח וסרבתי לצאת כפיתי עליו לדבר איתי.
הוא קרע את החולצה שלו (כמו שקורעים שמישהו נפטר) והתחיל להגיד קדיש. הוא טוען שהוא לא יבוא ללוויה שלו והוא לא ישב עלי שבעה.
לפעמים עוברות בי מחשבות אין טעם לחיים שלי, חבל שהשבץ שקיבלתי לא גמר אותי.
הבן שלי שונא אותי, אולי בצדק מכל הלב.
מה אני יכולה לעשות?
הבן שלי לא מדבר איתי זה יותר גרוע מגזר דין מוות בשבילי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות