אז ככה
שהייתי בצבא הכרתי מישהי(לא מאותו בסיס) היינו ביחד עד השחרור שלי וגם אחרי._סה"כ הכול שנתיים)
הכול היה טוב ( כמובן היו ריבים והיו ויכוחים).
אחרי ריב מסויים שהיה לנו היא ביקשה לעשות הפסקה, ולאחר שבוע של הפסקה "החלטנו" להיפרד.
הכול היה מצויין.
כמובן הפרידה הייתה קשה אבל הרגשתי שהמשכתי הלאה.
אחרי חצי שנה שהיינו פרודים ידידה טובה שלי שהיא מכירה את החברות גילתה שאותה בחורה שהייתי איתה בגדה בי במהלך הקשר שהיינו ביחד עם "ידיד" שלה שהיה מהבסיס שלה.
באותו רגע שהיא אמרה לי באמת שלא היה לי אכפת.
פשוט רציתי לשכוח אותה ולא משנה מה היה.
אבל טעיתי.
במהלך שנה וחצי האחרונים מאז שנפרדנו התחלתי 4 מערכות יחסים.
ובכול פעם שהבחורה לקחה צעד קדימה (שהיא אמרה לי שהיא מתחילה להתאהב בי)
אני לקחתי 10 צעדים אחורה ונפרדתי.
ככה זה המשיך במשך 3 מערכות יחסים
אני נמצא כרגע ברביעית, לפני כמה ימים היא אמרה לי שהיא מתחילה להתאהב בי ואני באותו רגע לקחתי 10 צעדים אחורה.
אבל הפעם משהו עצר אותי התחלתי לחשוב למה זה קורה לי והגעתי למסקנה שבגלל אוה בחורה שהיא בגדה בי אין לי אמון בנשים.
קשה לי להפתח.
הבטחון שלי ירד לריצפה,התחלתי להשמין מאני פשוט לא משקיע בעצמי כמו שהייתי משקיע אז.
אני לא מראה את זה לאף אחד, ואף אחד לא יכול להגיד שאני בן אדם כזה.
אני תמיד מחייך,תמיד מאושר ואף פעם לא מראה את החולשות שלי.
אני כול כך מבולבל.
אני כבר לא יודע מה לחשוב, או איך להתנהג עם הבנות האלו.
הן מקסימות, פשוט מדהימות.
אבל אני בורח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות