חוסר ביטחון עם בנות, אף פעם לא הייתי ווינר, תמיד הייתי לוזר

שלום רב, אני כבר באמת חסר אונים. אני חייל משוחרר מזה מספר חודשים, שירתתי כלוחם ביחידת חיר מובחרת.
יש לי בעיה שמלווה אותי כל החיים כמעט,והיא חוסר ביטחון ביישנות, סגור ריגשית, קושי בלהתבטא. ולמרות שלא טופלתי או הובחנתי בחיים ,אני פשוט מרגיש ומודע לכמה שאני סגור.
אין לי הרבה חברים, מעולם לא הייתי מוקף בחברים, אבל גם לא הייתי איזה ילד כאפות שכולם מתעללים בו, פשוט אהבתי להתבודד והעדפתי שיהיו לי 23 חברים טובים וזהו, וגם איתם אני לא בקשר ממש..
ככה שהחברים הטובים שלי הם כרגע החברים מהצבא - וזה הכל !
אני כרגע עובד, אבל במקום שאני עובד הועבדים לא בני גילי, קצת יותר גדולים ככה שגם שם אני בקושי יכול ליצור חברויות של ללכת לשתות איזה בירה או משהו איתם.
אני יוצא מידי פעם עם החברים מהצבא, אבל לרובם יש חברות ככה שבקושי יוצאים בגלל זה. אני לא רואה את עצמי מתחיל לבד עם מישהי, כי זה לא אני. גם אם חברים שלי יפגשו וכל אחד יביא את החברה שלו אני אתבייש ולא יהיה פתוח כמו תמיד איתם.
אני יוכל לפתח שיחה אך ורק אם יהיה ליידי חבר או שתיים וגם זה אולי, אני פשוט לא מצליח לפתח שיחה לבד, המילים נעצרות- סתם דוגמא , לבוא לשבת לייד איזה בחורה או שתיים באיזה בר אני פשוט לא רואה את זה קורה לעולם - אבל חלום !!
זה בא ליידי ביטוי באשפלת מבט אוטומטית זיעה וכו'. ולא רק מבחורות יפות גם מאנשים חדשיםראיונות עבודה או אפילו מקרובי משפחהרחוקים שלא פגשתי זמן רב.
אני פשוט מרגיש שאני יודע להתבטא אך ורק בכתב - חכם גדול מאחורי העולם הוירטואלי הזה .
אני חייב להוסיף שהחוסר ביטחון לא נובע מזה שאני מכוערשמן נורא או משהו כזה, ארשה לעצמי לכתוב שאני נראה באמת לא רע בכלל, משתדל תמיד להראות מטופח ולהתלבש כמו שצריך- כך שהסיבה היא לא מהכיוון הזה.
אני באמת חסר אונים, אף פעם לא הייתי ווינר, תמיד הייתי לוזר בכל מיני דברים אם זה בציוני בבית ספר, תחרויות למיניהם וכו'. תמיד תמיד תמיד דברים היו הולכים לי קשה אם זה בסתם ללמוד נהיגה ואם זה לעבור את כל הבגרויות ואפילו בצבא!!
אני כנראה אפגוש פה תגובות של "תעשה עם החיים שלך משהו, ותכיר אנשים ותצא ותבלה ותפסיק לרחם על עצמך"
חברים, אני ממש לא מרחם על עצמי וממש ממש משתדל ועושה כל שביכולתי להכיר חברים או חברה.
תודה רבה לכם!