בדיכאון; ידיד טוב נישק אותי, הידידות שלנו נהרסה?

אני לא מאמינה! זה פשוט הרס אותי.
יש לי ידיד טוב, אנחנו מכירים קצת יותר משנה והכרנו דרך חברה שלי.
אני באה מבית דתי, לא גדלתי עם בנים, אולי רק כשהייתי ביסודי, אבל שורה תחתונה אין לי ידידים. כל הבנים שיצא לי להכיר הם דרך חברות או כאלו אחרים שהתחילו איתי. הכרתי בנים (דרך חברות) שתקופה הגדרתי אותם כידידים... עד שהגיעה הסיטואציה שהם ניסו, זה תמיד מגיע. חשבתי שאם הכרתי דרך חברה, אין מתח בינינו, הכל זורם, צחוקים וכל זה, אז למה לי לחשוב? אבל כל פעם הוכח לי אחרת.
לפני כמה ימים יצאתי עם חברות ופגשתי ידיד טוב. אנחנו מכירים קצת יותר משנה. בחיים אבל בחיים לא חשבתי שיש לו משהו אליי. בזמן האחרון היינו מתכתבים בצחוק על כל מיני דברים ולא ייחסתי לזה חשיבות. הוא גם היה רושם לי שהוא מתגעגע נורא, שולח לבבות בוואטסאפ וכו'. למה שאני אייחס לזה חשיבות? מה? ידידים לא מדברים ככה? אני בטוחה שהרבה כן. ועכשיו... עכשיו אני לא יודעת איך לראות את זה. איך להתייחס לשנה הזאת? באיזו צורה לראות את ההתכתבויות, דיבורים ובכללי את ההסתכלות שלו עליי?.. כל הזמן הזה.. כל הזמן הזה מה היה פה?! מה היה בינינו?! זו הייתה ידידות בכלל???
אני מרגישה כ"כ סתומה, אבל מצד שני הוא לא הראה את זה בכלל! באמת, הייתי בטוחה ב100% שאנחנו נטו ידידים. הנה, איבדתי את הידיד האחרון שנשאר לי. אבל עזבו שהוא הידיד האחרון שלי, לא קריטי. הקטע הוא שאני אוהבת אותו. אני לא מאוהבת בו, אבל בתור מי שהוא אני אוהבת אותו, ועכשיו כשהוא נישק אותי כל הרגשות התבלבלו. אני מרגישה כ"כ מתוסבכת...
אז מה שקרה הוא כזה: הלכתי עם חברות ופגשתי אותו עם חברים וידידות שלו. ישבנו, דיברנו, הסתובבנו, צחקנו וכו' וכו'. באיזהשהו שלב הרגשתי שהוא מנסה לגעת בי. בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות. אח"כ כבר הרגשתי שהוא מנסה לגעת לי בתחת, ונלחצתי לרגע. אמרתי לעצמי אין מצב אין מצב את סתם מדמיינת תתעלמי. המשכנו לדבר, עדיין עם כל החבורה, והוא פשוט קירב אותי אליו ורצה לנשק אותי. זזתי עם הראש וצחקתי צחקוק כזה שנראה שאני לוקחת את זה בצחוק. הוא התחיל להגיד לי "נו מה את משחקת קשה?" "אז מה? אין מצב?" וניסה לכוון לי שוב את הראש שנתנשק. בשלב הזה כבר התרחקתי ממנו והתעלמתי. הוא רצה שאלך איתו לסיבוב, אז חברות שלי ענו שזה בסדר והלכו להסתובב להן. בינתיים שאנחנו (אני והידיד) מתקדמים הוא אמר שהוא צריך ללכת שניה, לחכות לו כאן ותכף הוא חוזר. אמרתי פסדר, ובפחות משניה שהספקתי לקלוט מה קורה הוא תפס אותי, נישק אותי והלך. עמדתי בשוק. מיליון פעימות בדקה. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. כשהוא חזר התנהג כאילו הכל רגיל. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אז עשיתי את אותו הדבר. המשכנו לטייל, דיברנו, ואז הוא שאל "אם אני אנסה לנשק אותך את תתני לי?" עניתי "לא" במובכות וחצי חיוך (לא מתוך צחוק אלא פשוט זאת הייתה התגובה שלי... הייתי מובכת) הוא תפס לי את הפנים ונישק אותי, לא התנגדתי. בסופו של דבר אני חזרתי לחברות שלי והוא חזר לחב'ה שלו. אז זהו, זה הסיפור.
לגביי ההרגשה שלי אח"כ? מוזר, לא יודעת מה לחשוב, מבולבלת, לחוצה..... אני מפחדת. מפחדת שהוא רואה בי עוד איזה כוסית אחת מתוך אלף שנישק, עוד אחת לאוסף. כשהיינו "ידידים" (לא יודעת איך לקרוא לזה) חשבתי שהוא רואה בי ידידה לדבר, לצחוק, להעביר חוויות, להנות, להקשיב. באמת שאהבתי אותו, אני עדיין אוהבת אותו (לא מאוהבת בו, גם לא דלוקה עליו). אבל מה אני אמורה לחשוב?! אני בדאון מטורף מאז, לא מצליחה לעשות כלום כי אני חושבת רק על זה. על זה שהידידות נהרסה, מה יהיה עכשיו? איבדתי אותו..זהו. למה הוא עשה לי את זה? ככה הוא רואה אותי, עוד בחורה לרשימה??? אולי הוא מרגיש אלי משהו? הרגשות שלי כ"כ התבלבלו, אני מרגישה שאפילו כאן עם כל כמה שאני מנסה לפרט אני בקושי מצליחה להסביר את עצמי. הוא אחד שיוצא הרבה למסיבות, היו לו הרבה קטעים עם בנות. הוא מדבר איתי חופשי על בנות שהיה לו קטע איתן, לא הפריע לי עד עכשיו, ואפילו על כאלו שרצו אותו בקטע רציני או שיש להם קשר לא מוגדר כי הם מרגישים משהו... אז למה לעזאזל הוא נישק אותי?! למהה???
אני לא רוצה שתבינו לא נכון, הוא היה ידיד מדהים, באמת. תמיד התייחס אלי יפה, אבל זו אחת הסיבות שאני כ"כ מופתעת עכשיו, אני פגועה! אני מפחדת שהוא רואה, או אפילו יותר גרוע ראה אותי כל הזמן הזה כסתם עוד אחת ושאני בכלל לא חשובה לו.
אני רוצה לבקש שלפני שאתם מייעצים לי אל תשפטו אותי. אני יודעת איך זה נשמע מהצד, זה נשמע שקוף. וחלק אפילו חושבים - מה היא רצינית?! איך היא לא ראתה בעצמה שהוא בקטע שלה? זה כ"כ ברור או זה ברור מאליו הרי אמרת בעצמך שהוא ניסה לגעת בך וכו'. תאמינו לי! הוא בחיים אבל בחיים לא הראה סימן אחד או חצי סימן שהוא בעניין שלי. זו הייתה הפתעה בשבילי, ולא נחמדה במיוחד. עכשיו כשאני מספרת את כל מה שקרה ואתם כבר יודעים מה הכותרת זה נראה לכם ברור ושקוף, אבל מהצד שלי וכל הסיפור זה בכלל לא שקוף. לא צפיתי את זה בכלל.
אשמח לתגובות, עצות ותשובות. מה לעשות? איך אני ממשיכה מפה? מה הוא חושב עליי? וכל השאר שכתבתי...