עבר 3 שנים מאז שנפרדנו ואני עדיין חושבת עליו, לא מצליחה להתאהב באף אחד אחר

אני מאוד יעריך את מי שיקרא,אני באמת צריכה עזרה.
אוקי אז אני בת 17 וחצי תלמידה בכיתה יב'.
בגיל 14 בכיתה ט' הייתי בקשר עם בחור במשך שנה.
הוא היה האהבה הכי גדולה שלי,אהבתי אותו בצורה שאי אפשר להסביר במילים.
בהתחלה הכל היה טוב ויפה..לאחר כמה זמן הוא התחיל לזלזל,לבגוד,לשקר,
לשחק בי בצורה מגעילה. נפרדתי ממנו אחרי כל בגידה,וכל פעם הוא הצטער
מחדש וכמובן שמרוב טיפשותי חזרתי אליו כל פעם מחדש.
אחרי שנה של סבל שחשבתי הרבה על להתאבד בגללו,החלטתי לקחת את
עצמי בידיים והבנתי שלא מגיע לי יחס כזה.אז החלטתי להיפרד ממנו.
הייתי במשך שנתיים בדיכאון,ההורים שלי הפנו אותי לפסיכולוגית שקצת
עזרה...לפני שנה וחצי בגיל 16 התחלתי סוף סוף לצאת,להכיר בחורים,
אחרי תקופה של שנתיים שהייתי סגורה בחדר בוכה בלי סוף.
הרגשתי שסוג של יצאתי מהדיכאון.
אז זהו....שלא.
כל פעם שאני שומעת את השם שלו יש לי צביטה בלב,
כל פעם שאני שומעת שיר שהייתי שומעת בתקופה שהיינו ביחד אני נכנסת
לדיכאון,כל פעם שאני קונה מסטיק בטעם אבטיח-אני נזכרת בו.
כן זה נשמע מטורף אבל זה באמת ככה,בגלל שכל התקופה שהיינו ביחד
הוא היה תמיד מסתובב בכיס עם מסטיקים בטעם אבטיח.
כל פעם שאני מתחילה קשר עם מישהו,אני מדמיינת אותו ונזכרת
ברגעים שלנו ביחד.. אני אפילו עדיין חולמת עליו זה הזוי..
כבר שלוש שנים הוא חסום אצלי בכל מקום אפשרי- פייסבוק,וואצאפ,
אין לי את המספר שלו. בשנה הראשונה של הפרידה עוד הייתי נכנסת
לפייסבוק שלו מפייסבוק של חברות,או שהייתי מתקשרת אליו מחסום כי
אני זוכרת את המספר בעל פה.
עכשיו כבר שנתיים שלא יצרתי איתו קשר בשום צורה,לא ראיתי תמונה שלו
שום דבר,אבל הבנתי שכל עניין הטכנולוגיה לא באמת יוציא לי אותו מהלב,
הוא חרוט לי בלב,בזיכרון ואין יום שלא יוצא לי לחשוב עליו.
די חאלס!בא לי כבר לשכוח אותו לגמרי!
אני בחורה שנראית טוב והרבה בחורים מדהימים מתחילים איתי וזה פשוט
מתסכל שאני לא מצליחה להרגיש לאף אחד,וניסיתי באמת שניסיתי.
מה יהיה? אני באמת שואלת אתכם מה יהיה?עד מתי?
יצא לי להבין שזה באמת קשה לשכוח אקסים,והכל עניין של זמן.
אז סבבה יש כאלה שאחרי כמה חודשים מצליחים לעבור הלאה,
מקסימום שנה. אבל אני ? פאקינג עבר שלוש שנים והבן אדם לא יוצא לי
מהראש. מתי יגיע האחד שיצליח להוציא לי אותו מהראש?
ותבינו אני לא מאוהבת בו ולא מתכוונת לחזור אליו ואני יודעת שגם הוא
לא אלי. אבל נמאס לי להיכנס לדיכאון כל פעם שהראש המעוותת שלי
מתחיל לחשוב עליו. זה לא בשליטתי.אני באמת מתוסכלת.
אשמח לדעת מה אתם חושבים ולעצות שלדעתכם יוכלו לעזור לי..