אני בת 16 ואני כיתה י
(סליחהה על החפירה). ובכיתה ח ו - ט עברו עליי שנים די קשות
אח שלי אובחן כסכיזופרן ומשום כך עברנו טלטלה משמעותית
ההורים שלי גרושים כי אבא שלי אלכוהוליסט (כבר לא) אבל הוא לא נמצא בחיים שלי כדמות חזקה אני לא מתראה איתו כל כך הרבה לפעמים הוא מופיע ולפעמים יש פשוט שבועות שאנחנו לא מדברים
אמא שלי מנסה כמה שהיא יכולה להחזיק מעמד ולפרנס והחיים שלה לא היו קלים
שמתי לב אצלי שנהייתי אכלנית כפייתית אני לא מהאלה שירעיבו את עצמן אחרכך או יקיאו את הכל אני פשוט אוכלת עד שאני ממש ממש ממש מתפוצצת אני לא מפסיקה לאכול עד שאני מרגישה מלאה (לא שבעה)
אני מבינה שאןלי זה קורה לי בגלל כל מה שעברתי אבל אחרי שאני אוכלת אני מרגישה מגעיל ואין לי כח רצון חזק להגיד לעצמי לא . אין לי כסף לפסיכולוג ואני לא ידבר עלזה עם אמא שלי כי מספיק לה ואני לא רןצה שהיא תדאג לי מזה ואני לא מתכוןנת לדבר עם היועצת שלי או המחנכת . מישהו שעבר את זה ויכול לדבר איתי? איך להפסיק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות