היי, כבד לי ואני צריכה לשתף.. אין לי מקום אחר.. אז ככה, בתחילת התקופה של הצבא הרגשתי שאני מאבדת את עצמי .. מבחינת בנים - שזה אומר להידלק ולזרום עם כל מה שניראה יפה ואז להיפגע להתחרט ולבכות.. קרו לי דברים בצבא ובחיים אז התחלתי לשתות .. בכמויות וכל מה שבא כדי לשכוח .. לשכוח הכל , לשכוח אותי, את החיים שלי, את מי שהכאיב לי, את מה שקורה לי בצבא, את זה שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד כי בסופו של דבר אני יפגע, את זה שבסוף היום אני לבד .. שתיתי בכמויות .. כל פעם שכחתי מחדש... זה עבד זה הפך אותי שמחה.. אבל הגעתי למצב שאני שונאת את עצמי.. לא רוצה את החיים האלה .. וכל פעם שאני מנסה לתקן את עצמי זה ניהיה רק יותר גרוע.. אין לי כוח למעגל הזה .. אני לא מוצאת את עצמי.. ואני לא יודעת איך ממשיכים מכאן.. זה ניראה כיאילו החיים שלי הרוסים ולא שווים אז אין למה להמשיך איתם.. אני רוצה חיים אחרים..
עוד לפני הצבא החיים שלי היו חרא .. פשוט בצבא זה התחזק .. כלום בחיים לא הלך לי טוב הכל צריך להסתבך לי.. תמיד הרגשתי שונה ולא שייכת .. זו הרגשה כואבת.. לא בא לי להרגיש ככה יותר .. אני צריכה שינוי ואני לא יודעת מאיפה להתחיל..
תודה שקראת את הכאב שלי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות